האתר בבניה

האל העירה וראה

פיוט השבת לפרשת חיי שרה
בפרשת חיי שרה אנו מתוודעים להולדת בני קטורה מדן ומדין, המצטרפים לבני ישמעאל ובני לוט – עמון ומואב. בפרשות הבאות יתווספו גם בני עשיו אבי אדום, עמלק והפלישתים. אלה הם העמים שיהיו שכניהם של ישראל ויציקו להם רבות. הפייטן משתמש בשמות השבטים הללו תוך יצירת משחקי מילים ומדרש שמות: כמה שמה ינוח שמה? כמה עוד יתעדנו בארצנו חמדן ומדן – החומדים את ארצנו ומעוררים בה מדנים? וכך גם בימינו –פורץ חדר גדר עדר… ומעשה אבות סימן לבנים.

רמב"ן (בראשית יב ו)
אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת וכולם באים ללמד על העתיד כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו…

בפיוט יש מעין דו-שיח בין היונה- ישראל לאל. בשלושת הבתים הראשונים מתארת היונה את רשעות העמים וגאוותם ואת מצוקתה. בבתים הרביעי והחמישי הקב"ה משיב: ראיתי כי בי תוחלתך וראיתי את עניך, חכי בתי, עתי איתי, המתיני עד למועד שבו תגאלי ותהי משכורתך שלמה. בבית האחרון משיבה כנסת ישראל ומביעה את בטחונה בה' שיגאלנה.

נושאים

הָאֵל הָעִירָה וּרְאֵה
צַר עַל עַם שָׁפָל יִגְאֶה
פּוֹרֵץ גֶּדֶר חֶדֶר עֵדֶר הַנִּלְאֶה
נָע בַּמִּדְבָּר נִשְׁבָּר בַּבַּר אֵין רוֹאֶה

תהלים לה כג
הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי׃

תהלים פ יג
לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כׇּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ׃

מטות | במדבר לב יג
וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה...

משפטים | שמות כב ט
כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ ... שׁוֹר אוֹ שֶׂה ... לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר ... אֵין רֹאֶה׃

מקץ | בראשית מב ג
וַיֵּרְדוּ אֲחֵי־יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם׃ (אונקלוס: לְמִזְבַּן עֲבוּרָא)

איוב לט ד
יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר... (בר= שדה פתוח)

זמירון
המשורר מתאר את עם ישראל כעדר שגורש מחדרו נע במדבר נשבר ללא אוכל (נשבר בבר: לשבור=לקנות אך כשאין אפשרות נשברים...) וללא השגחת הרועה- ה' (אין רואה)

גֶּדֶר חֶדֶר עֵדֶר - צימוד שונה אות/נוסף אות בַּמִּדְבָּר נִשְׁבָּר בַּבַּר

וישלח | בראשית לב יד-יז
וַיִּקַּח מִן־הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו׃...וַיִּתֵּן בְּיַד־עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר׃

מדרש רבה בראשית עה: מַהוּ וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי לֹא תָבִיא אוֹתָם זוֹ אַחַר זוֹ, אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם מִצָּרוֹתֵיהֶם.

רמב"ן: ...עשה רמז שיהיו המסים והארנוניות שיגבו בני עשו מזרעו ברווח והפרש בין זו לזו:

זמירון: עדר כאן במובן של מקבץ של צרות או במובן של חסר – העדר.

שעִיר חוֹזֶה מַדּוּחַ
וּבְשֵׁם קָדְשָׁךְ בָּטוּחַ
אֵל חַי כַּמָּה שָׁמָּה שַׁמָּה יָנוּחַ
גַּם יִתְעַדַּן חֶמְדָּן וּמְדָן עִם שׁוּחַ

וישלח | בראשית לו ו-ח
וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו ... וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ ... וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו... וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם׃

פרקי רבי אליעזר (וארשה 1852 hebrebooks): ר' לוי אומר, בשעת אסיפתו של יצחק הניח את מקנהו ואת כל קניינו ואת כל אשר לו לשני בניו...ואמר עשו ליעקב, נחלוק כל מה שהניח לנו אבא לשנים, ואני בורר שאני בכור. אמר יעקב, הרשע הזה לא מלא עינו מן העושר, שנאמר וגם עינו לא תשבע עושר. מה עשה יעקב אבינו, חלק לשני חלקים. כל מה שהניח אביו חלק אחד, ואת ארץ ישראל לחלק אחד. מה עשה עשו הלך אצל ישמעאל למדבר להמלך בו, שנאמר וילך עשו אל ישמעאל (בראשית כח ט) אמר ישמעאל לעשו האמורי והכנעני אז בארץ ויעקב בוטח לרשת את הארץ, אלא טול מה שהניח אביך ואין ליעקב מאומה.
ולקח עשו כל מה שהניח אביו, וארץ ישראל ומערת המכפלה נתן ליעקב, וכתבו כתב עולם ביניהם. אמר יעקב לעשו לך מארץ אחוזתי מארץ כנען. ולקח עשו את נשיו ואת כל אשר לו, שנאמר, וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, ובשכר שפנה את כל כליו בשביל יעקב אחיו נתן לו [הקב"ה] מאה מדינות משעיר ועד מגדיאל שנאמר אלוף מגדיאל אלוף עירם, ומגדיאל זה רומי.

אברבנאל ישעיהו פרק לה: ואולי שעל זה נקרא ישוע, שאותיותיו הם אותיות שם עשיו במילואו, ומפני זה כל המחזיקים בדתו ואמונתו ועובדים אותו היה ראוי שיקראו בני אדום, כיון שישו הוא עשו ועשו הוא אדום, והנה ברומי היתה התחלת הדת הזאת ושרשה, וקיסרי רומי ומלכי הנוצרים קבלו אותה ראשונה, ולכן כל הנוצרים המאמינים בדת ישו הם בלי ספק בני אדום בני עשו.

זמירון
הנוצרים מאמינים שעם ישראל המושפל (מודח) בגלות מהווה הוכחה שהנצרות החליפה את עם ישראל כעם הנבחר. (דוקטרינות "העד" ו"ההחלפה")

גם המוסלמים מאמינים שדתם מבטלת כל דת שהיתה לפניה, שהכל צריכים לקבל עליהם את האיסלאם, ושהיהודים נדונו לגלות מתמדת.
שעִיר חוֹזֶה מַדּוּחַ וּבְשֵׁם קָדְשָׁךְ בָּטוּחַ = עשיו (וישמעאל) רואים בשפלותנו ובהצלחתם, והם בטוחים שהאל עימם ומתיימרים לרשת את הארץ ואת ישראל.

וישלח | בראשית לו יג-כו
וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו... וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם׃... וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן׃

זמירון
כמה עוד ינוח שם (בארץ ישראל)- שַׁמָּה ושאר בני עשיו וגם בני קטורה שנחשבים לישמעאלים שכן קטורה - זו הגר (רש"י)

חיי שרה | בראשית כה א-ב
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃ וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יׇקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃

זמירון
בימי חיי המחבר התחוללו בארץ מלחמות קשות בין הצלבנים והמוסלמים ולאחר מסע הצלב השלישי נחתם הסכם יפו (בשנת 1192) בין ריצ'רד לב הארי וצלאח א-דין על חלוקת הארץ בין הנוצרים (אדום) למוסלמים (ישמעאל).

נוֹסְעָה יוֹנָתָךְ חוֹנָה
בִּכְפוֹר וּבְקֶרַח לָנָה
גַּם בַּחֹרֶב עוֹרֵב אוֹרֵב לַיּוֹנָה
לִבָּהּ שׁוֹאֵל מֵאֵל גּוֹאֵל יָבוֹא נָא

ויצא | בראשית לא מ
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי׃

מגלה עמוקות מ א
...מבואר בזוהר (חא) בענין שליחות נח את העורב מן התיבה (בראשית ח ז), שהראה בזה שעֵשָׂו הוא מולך לפני מלוך מלך בישראל (בראשית לו לא), כמ"ש (כמו שאמר) יעקב, יעבור נא אדני לפני עבדו (בראשית לג יד), שהוא נוטל מלכות בראשונה, ואחר כך שליחת היונה הוא כנסת ישראל שנמשל ליונה (ברכות נג עב), הרי שעֵשָׂו הוא העור"ב. ושר של ישמעאל נקרא זרזר, זה שאמר (ב"ק דף צב:) לא לחנם הלך זרזר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו...

ילקוט שמעוני על נ"ך סז
כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל (ויקח את־מחלת  בת־ישמעאל ...לו לאשה). שנוי בנביאים ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים. משולש בכתובים כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. תנינן במתניתין המחובר לטמא טמא לטהור טהור. ותנינן בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו:

בבלי ברכות נג ב
... מְתִילִי (משולה) כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה. דִּכְתִיב: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״ — מָה יוֹנָה אֵינָהּ נִיצּוֹלֶת אֶלָּא בִּכְנָפֶיהָ, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן נִיצּוֹלִין אֶלָּא בְּמִצְוֹת.

מדרש תנחומא תצוה ה: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה (שה״‎ש א, טו, ד, א)... מַה הַיּוֹנָה הַזּוֹ מִשֶּׁהִיא מַכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ זָזָה מִמֶּנּוּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁהִכִּירוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּב אֵינָם זָזִים מִמֶּנּוּ וְאֵינָן מַנִּיחִין אוֹתוֹ.

יוֹנָה כִּי בִי תּוֹחַלְתֵּךְ
רָאִיתִי בִּשְׁבִי שִׁבְתֵּךְ
גָּאוֹן לִבְשִׁי חִבְשִׁי וּנְשִׁי צוֹק עִתֵּךְ
חַכִּי בִּתִּי עִתִּי אִתִּי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ

שמות | שמות ג ז
וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו׃

הפטרת שופטים | ישעיהו נב א
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי  בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם עִיר הַקֹּדֶשׁ

הפטרת ניצבים | ישעיהו סא א-י
...מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח־קוֹחַ׃ ...וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם׃ ...שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׃

יחזקאל לד טז:
אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק...

דניאל ט כה:
...לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד מָשִׁיחַ ...וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ וּבְצוֹק הָעִתִּים׃

שבועות | רות ב ח-יב
וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל־רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי... יְשַׁלֵּם ה' פׇּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת־כְּנָפָיו׃

זמירון
וּנְשִׁי צוֹק עִתֵּךְ משמעותו כשתבוא הגאולה תשכחי את עתות המצוקה בגלות כמו ב:

הפטרת נח וכי תצא | ישעיהו נד ד
אַל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד׃

רֹאשׁ יִשְׂאוּ בָּנִים דּוֹרְשַׁי
לִי עַמִּים יוֹבִילוּ שַׁי
צֹאנִי אֶמנֶה אֶקְנֶה אֶבְנֶה מִקְדָּשַׁי
אֶהְיֶה דּוֹרֵשׁ יוֹרֵשׁ שֹׁרֶשׁ בֶּן יִשַׁי

תהלים סח ל:
מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי׃

במדבר | במדבר א א-ב
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר׃ שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם...

רש"י: מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה

הפטרת פסח יום ח' בגלויות | ישעיהו יא י
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד׃

יִבְנֶה מַלְאָכִי מִגְדַּל
צִיּוֹן, וּכְבוֹד צַר יִדַּל
רוּחִי אָשֵּׁב אָשֵׁב יוֹשֵׁב שַׁח נִבְדָּל
תּוֹךְ אוּלַמִּי עִמִּי וּשְׁמִי יִתְגַּדָּל

ישעיהו יז ד:
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב...(בהיפוך משמעות)

תהלים פרק קמז יח:
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃

הפטרת ואתחנן | ישעיהו מ ז
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם׃

ירמיהו כט יד:
וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם־ה' וְשַׁבְתִּי אֶת־שביתכם [שְׁבוּתְכֶם] וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הַגּוֹיִם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם־ה' וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם׃

ירמיהו לג ז:
וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה׃

עזרא ו כא:
וַיֹּאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה וְכֹל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גּוֹיֵ הָאָרֶץ אֲלֵהֶם לִדְרֹשׁ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃

הפטרת שבת חול המועד פסח | יחזקאל לז יד
וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל־אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם־ה'׃