פיוט השבת לפרשת ויחי ולשבת חתן
הפיוט הוא ברכה של המשורר-האב, לבנו וכלתו לרגל נישואיהם. הוא מברך אותם בחכמה ובדעת אלקים והמשך הליכה בדרכיו. ומתוך כך יזכו לבנים ובני בנים שימשיכו בהעברת המסורת מדור לדור. הפיוט מתקשר לפרשת ויחי בה מברך יעקב את בניו אבל גם לפרשות נוספות בהן אנו רואים את החשיבות הרבה שהתורה מייחסת לברכות.
וכך כותב הרב ערן משה מרגלית באתר משכן שלום: (למאמר המלא)
פעמים רבות במהלך תקשורת בין בני אדם, הם מברכים זה את זה בברכת: "יום טוב", "הצלחה", "מזל טוב" ועוד. מה מקומה של ה'ברכה' במערכת היחסים בין בני אדם? איך הברכה פועלת? … ועד כמה חשוב לברך ו/או להתברך?
…
'ברכה' במקרא
לשון של 'ברכה' מופיעה בתורה כבר בראשיתה: ה' מברך ביום החמישי את הדגים והעוף, הוא מברך את האדם ביום השישי והוא מברך ומקדש את היום השביעי (בראשית א כב וכח; שם ב ג).
לאחר המבול ה' מברך את נח ובניו (בראשית ט א) ובתחילת פרשת לך לך נאמר (שם יב א-ג):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:
חכמים למדו (בראשית רבה; הביאם רש"י עה"פ) מן הלשון "והיה ברכה", שהכוונה שמעתה ואילך ה' מוסר לאברהם את כוח הברכה: עד עתה הברכות היו מסורות בידיו של ה' ואילו עִם הופעת עָם ישראל – ה' נותן בידינו את האפשרות לברך, ומעתה כולנו תלמידיו של אברהם אבינו בעל העין הטובה (אבות פ"ה מי"ט). כן ה' מבטיח לאברהם כי מי שיברך אותו – יתברך, ומי שיקלל אותו – יקולל וכי על ידי עם ישראל תבוא ברכה לעולם כולו.
באופן מיוחד אנו למדים על כח הברכה מיצחק אבינו אשר מבקש לברך את עשו בנו (בראשית כז): הן מצד יצחק – שמבקש לברך את בנו, הן מצד רבקה – שמבקשת מיעקב שיגיע במקום עשו להתברך והן מצד תגובת עשו – שמגיע לאחר מכן ומבין שכבר אחיו התברך – צועק צעקה גדולה, מבקש להתברך ונושא קולו בבכי.
אף יעקב מברך את בניו בסוף ימיו (עיין בראשית מט כח) וכן משה מברך את ישראל: "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ" (דברים לג א) – ולמדו חז"ל שהכינוי המיוחד האמור בפסוק "איש האלוקים" הינו תוצאת הברכה שברך את ישראל.
כיצד הברכה פועלת
אמנם יש להבין מה היא הברכה וכיצד היא פועלת, שהרי לכאורה הברכה היא 'בסך הכל מילים'?!
המילה ברכה ובריכה (בריכת מים) הם דומות – כשם שהבריכה מהווה מקום שבו מתכנסים המים, כך הברכה היא ביטוי לשפע שיורד ומתמלא. כשאני מברך מישהו אני מברך אותו שהוא יהי'ה כלי לשפע שיחול בו.
כמובן שאין האדם מקור הברכה והשפע, אלא ריבונו של עולם, אלא שכך רצה ה' שבני האדם יברכו, וכך כתב רבינו בחיי (דברים לג א): "ואף על פי שכל המתברך מתברך מברכותיו של הקב"ה, מצינו שהקב"ה חפץ בברכת בני אדם והוא צווה לנו בכך, כמו שאמר (דברים ח, י) 'וברכת את ה' אלקיך'…", ומשום כך ה' מצווה את הכוהנים לברך מידי יום את בני ישראל.
ואמנם אין הברכה אלא מילים, אבל למילים יש כח ועוצמה: כשאדם מברך מישהו הוא בעצם מתפלל, הוא פונה בתפילה לה' שיברך את חבירו, וככל שהברכה מביעה יותר את רצון ה' ומתאחדת עם הרצון האלוקי כך היא פועלת ומתגלה, בבחינת "ותגזור אומר ויקם לך".
ניתן להוסיף שהברכה היא מעין התווית דרך, והמתברך יודע שהמאמץ להגשמת הברכות מוטל עליו, והוא מה שהמברך – האב או הרב או המנהיג – מצפה ממנו. וכך בפיוט שלפנינו החתן והכלה יקימו בית נאמן בישראל על ידי שיהיו נאמנים לתורת ישראל. ביתם יהיה בית של לימוד חכמה ומדע על ידי שילמדו ויתמידו בקביעת עיתים לתורה ולמדע. בנים ובני בנים יהיו סביב שולחנם על ידי שיפרו וירבו ויחנכו את ילדיהם כראוי – והקב"ה יהיה בעזרם.
נושאים:
כוחן של מילים
השתדלות
אִם חָכָם לִבְּךָ בְּנִי
יִשְׂמַח לִבִּי אָז גַּם אָנִי
קַח אֲמָרַי אִתְּךָ בְּנִי
שְׁמֹר וֶאֱמֹר הִנֵּנִי
משלי כג טו: בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי.
משלי ד י: שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.
וירא | בראשית כב יא
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
ויגש | בראשית מו ב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
שמות | שמות ג ד... וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃
זמירון: למעמד הברכות שמברך האב את בנו ביום חתונתו-עצמאותו מצורפת דרישה מהבן להכריז "הנני" כלומר אמשיך לשמור את אמרי אבי-המסורת, ואשתדל בכל יכולתי ללכת בדרך כך שהברכות תתגשמנה.
בִּרְכוֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ
בִּרְכַּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק
עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ
יִקָּרֵא זֶרַע בְּיִצְחָק
ויחי | בראשית מט כו
בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף...
רש"י: הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי הַקָּבָּ"ה גָּבְרוּ וְהָלְכוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת הוֹרַי: לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְגוֹ'... וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיהו נ"ח) וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, וְלֹא אָמַר נַחֲלַת אַבְרָהָם.
אבן עזרא: אלה הברכות שברכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שברכוני.
זמירון: ובפי המשורר - ברכותי יתחברו עם ברכות האבות.
תולדות | בראשית כח ד
וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.
ויחי | בראשית מח טז
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
וירא | בראשית כא יב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.
רְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ
יִהְיוּ סְבִיב שֻׁלְחָנֶךָ
יִשְׁלַח מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ
נִצָּב עַל יַד יְמִינֶךָ
תהילים קכח ג - ו
...בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ... וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
חיי שרה | בראשית כד מ
וַיֹּאמֶר אֵלָי ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ...
חקת | במדבר כ טז
וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ.
תהילים קכא ה
ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.
הַחָכְמָה וְגַם הַמַּדָּע
נְתוּנִים לְךָ כְּדַרְדַּע
אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ דַּע
כִּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע
הפטרת תרומה | מלכים א' ה כו
וַה' נָתַן חׇכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ...
מלכים א' ה י - יא
וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע...
דברי הימים ב' א יא - יב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד... הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד...
משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה א: יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן. וְהוּא מַמְצִיא כָּל נִמְצָא. וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ:..הַמָּצוּי הַזֶּה הוּא אֱלֹהֵי הָעוֹלָם אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ
הפטרת חיי שרה | מלכים א' א לו
וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן כֵּן יֹאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
שמואל ב כג כ
וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חי [חַיִל] רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא...
בבלי ברכות יח ב: רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל - שֶׁרִיבָּה וְקִבֵּץ פּוֹעֲלִים לַתּוֹרָה.
מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא
כִּי מוֹצְאִי חַיִּים מָצָא
כְּפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ
רַב תְּבוּנָה גְּדוֹל עֵצָה
הפטרת שבת שובה | הושע יד ט
אֶפְרַיִם מַה־לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא.
רד"ק: אני אהיה לך כמו הברוש רענן שכופפין ראשו אצל שרשיו כן אני מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, ואם תאמר הברוש אינו עושה פירות ממני פריך נמצא בכל עת ובכל זמן.
זמירון: וגם ההורים המברכים את הזוג הצעיר: "חזקו אמצו, פרו ורבו" - כופפין עצמן ונושאים בעול הטיפול בנכדים וגם תומכים כלכלית בכל עת וזמן.
משלי ח לה
כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'.
מדרש משלי ח ו
מי שהוא מצוי בדברי תורה, אמר הקב"ה: אני מצוי לו בכל מקום, לתת לו חיים ופרנסה טובה...
וישב | בראשית מ י
וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.
זמירון: מתוך חלומו של שר המשקים שנידון לחיים
הפטרת בהר | ירמיהו לב יט
גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר־עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל־כׇּל־דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו.
חִזְקוּ אִמְצוּ חָתָן כַּלָּה
פְּרוּ וּרְבוּ לָעַד סֶלָה
וְלִי תִּהְיוּ עַם סְגֻלָּה
עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל סֶלָה