שבת חוה"מ פסח | שיר השירים ז ז
מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.

בבלי שבת קיז ב: אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ״, לְאַלְתַּר.
בבלי ביצה ב ב: ...אָמַר רַבָּה, מַאי דִּכְתִיב: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֶת אֲשֶׁר יָבִיאוּ״ — חוֹל מֵכִין לְשַׁבָּת...

רמב"ם משנה תורה ל ה: ... וְצָרִיךְ לְתַקֵּן בֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וְיִהְיֶה נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לֶאֱכל וּמִטָּה מֻצַּעַת שֶׁכָּל אֵלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת הֵן.

אמר | ויקרא כג לב
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

יתרו | שמות יח ט
וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.
רש"י: וישמח יתרו, זהו פשוטו. ומדרש אגדה, נעשה בשרו חדודין חדודין
אבן עזרא: ויחד. מגזרת חדוה.

תהילים כז ז: כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ.

יחזקאל טז ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ...

בראשית רבה יא ח: ... תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְכֻלָּן יֵשׁ בֶּן זוּג, וְלִי אֵין בֶּן זוּג. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ.

זמירון: כנסת ישראל היא הבעל-הדוד - והשבת היא הכלה והיא עת הדודים וכך בפיוט לכה דודי:

בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ. גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה.
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה. בֹּאִי כַלָּה בֹּאִי כַלָּה בֹּאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה.

שבת חוה"מ סוכות | קהלת ב ח
...עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת.

משלי כג לא:  אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם... (בהיפוך- בשבת גם יין וגם שאר משקין)

בבלי פסחים קו א
ת"ר זכור את יום השבת לקדשו (יתרו | שמות כ ז) זוכרהו על היין
תוספות: זוכרהו על היין. דזכירה כתיב על היין זכרו כיין לבנון (הושע יד) נזכירה דודיך מיין (שיר השירים א)

רמב "ם משנה תורה הלכות שבת כט ט-י : היה מתאוה לפת יתר מן היין או שלא היה לו יין הרי זה נוטל ידיו תחלה ומברך המוציא ומקדש ואחר כך בוצע ואוכל.

מדוע הייקים צוחקים בבית זה? (פנחס רוזנצוויג בפורום התורה):
"הגלישה בחריזת השיר זרה אפילו לאזנים אשכנזיות.
רְאֵה וְקַדֵּשׁ בְּיוֹם קֹדֶשׁ
עלֵי יַיִן זכְרֵהוּ,
וְאִם אַיִן
עֲלֵי לֶחֶם בְּצַע,
בְּעַיִן יפָה לְקַדְּשׁוֹ.

ולפי משקל הפיוט והמנגינה הפיסוק הוא כדלהלן:
רְאֵה וְקַדֵּשׁ בְּיוֹם קֹדֶשׁ עֲלֵי יַיִן.
זכְרֵהוּ, וְאִם אַיִן
עֲלֵי לֶחֶם בְּצַע בְּעַיִן
יפָה לְקַדְּשׁוֹ

וזה, כמובן, מצחיק כל ייקה שמכבד את עצמו."

ואתחנן | דברים ה יב
שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ  ה' אֱלֹהֶיךָ.

אלפא ביתא דרבי עקיבא - נוסחא א׳ ח-יא: אל״ף - אמר רבי עקיבא, אל״ף, מהו אלף?...
ד״א - א'פתח ל'שון פ'ה ופ'ה ל'שון א'פתח - אמר הקדוש ברוך הוא, אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי תורה כדי שישבח שמי בכל יום ויום שאם אין ישראל בעולם אין לי שבח וגדולה, שאלמלא שירה וזמרה שישראל אומרים לפני בכל יום לא בראתי עולמי. אפילו ישראל שכל העולם כלו נברא בשבילן לא בראתים אלא בשביל שירה, שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיה מג כא).

שבת חזון | הפטרת ט' באב ישעיהו נו ב
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה־זֹּאת וּבֶן־אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כׇּל־רָע. ... כׇּל־שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

בבלי שבת קיח ב: אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר (ישעיהו נו, ב) אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

זמירון: מחוללו=יוצרו=הקב"ה, ימחל למי ששומר שבת.

בהר | ויקרא כה כה
כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו.

ויחי | בראשית מט י
לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא שִׁילֹה...

רש"י: עד כי יבא שילה. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו).

ישעיהו יח ז: בָּעֵת הַהִיא יוּבַל־שַׁי לַה' צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט... אֶל־מְקוֹם שֵׁם־ה' צְבָאוֹת הַר־צִיּוֹן.

אבן עזרא: ...שי, דורון... עם ממושך ומורט. הם ישראל הגולים, והנה יובאו לכבוד השם אל מקומו שהוא בהר ציון,

זמירון: בבית זה מובאות שלוש דוגמאות לשינוי בטבע המציאות, בין חול לשבת, שינוי שניתן היה לראות בעיניים:
מן
בשלח | שמות טז כה-כט
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה. שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה־בּוֹ. ... רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל־כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם...

אות דגל
ילקוט ראובני בשם ספר הפליאה (ספר הקנה והוא ספר הפליאה׳ קארעץ תקמ״ד, דף לב, ב־ג): העמיד הקב״ה עמוד הענן למעלה מן הארון שהדגלים מסבבים אותו שנאמר (במדבר | במדבר ב ב) ...סָבִיב לְאֹהֶל־מוֹעֵד יַחֲנוּ, וקבועים באותו ענן ב׳ אותיות הקדושים שהם י״ה ...ואלו אותיות הקדושים היו פורחים הנה והנה ונראים על כל ד׳ דגלים, לפעמים על דגל זה ולפעמים על דגל זה כן היה כל ימי השבוע עד ערב שבת . ובמקום שהם עומדים כשקידש עליהם היום שם היו נחים ולא היו זזים ממקומם ... עד מוצאי שבת הקודש .

סמבטיון
בבלי סנהדרין סה: ... שאל טורנוסרופוס את ר"ע ...מי יימר דהאידנא שבתא? (מי יאמר שעכשיו שבת?) אמר לו נהר סבטיון יוכיח

רש"י:  נהר אחד של אבנים ובכל ימות השבת שוטף והולך וביום השבת שוקט ונח:
זמירון: סמבטיון המתגלגל בכל יום- נח בשבת כמו עם סגולה. וראה בפיוט על אהבתך בבית השלישי דברי הרב זקס דווקא על היתרון של שבת שאינה משועבדת לסימן בטבע ומבטאת בכך חופש.

שפת אמת יתרו ד': ...כי השי"ת נתן יום השבת למנוחה, שכל העבודות המוטלין על האדם יעשה רק בימי המעשה, ובשבת קודש אין צריך עבודה בשום דבר, אף במלחמת היצר הרע, דכתיב (יתרו | שמות כ ט-י) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, ואם היינו מקיימין העבודה כראוי, אז וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת  לַה'. ומה שאין מרגישין המנוחה כראוי בשבת הוא על ידי חסרון עבודה בחול, שכמו שאמרו מי שטרח בערב שבת [יאכל בשבת]...

תנחומא בראשית ב ג-ה: וְאָמְרוּ, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, שֶׁלֹּא תָהֵא אֲכִילָתְךָ בַּשַּׁבָּת כְּבַחֹל, אֶלָּא עַנְּגֵהוּ, שֶׁבִּשְׂכָרוֹ כְּתִיב: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (ישעיה נח, יד). וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד (ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא תִּתְנַהֵג בּוֹ מִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא קַדְּשֵׁהוּ וְכַבְּדֵהוּ בְּכָל דָּבָר. וְכִבַּדְתּוֹ (ישעיה נח, יג), בִּבְגָדִים נָאִים וּבִכְסוּת נְקִיָּה...

בבלי שבת קיט א (עם פירוש שטיינזלץ): ברַבִּי חֲנִינָא מִיעֲטֵף וְקָאֵי אַפַּנְיָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, [היה מתעטף ועומד עם חשכה ערב שבת] אָמַר: ״בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה״. רַבִּי יַנַּאי לָבֵישׁ מָאנֵי מְעַלּוּ [היה לובש בגדיו בערב] שַׁבָּת, וְאָמַר: ״בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה״.

זהר חדש מדרש רות תסא (ספריא): בְּשַׁבָּת דִּכְתִיב לְדֹרֹתָם (כי תשא | שמות לא טז), מַאי טַעְמָא. מִפְּנֵי שֶׁכֵּיוָן שֶׁקִּידַּשׁ הַיּוֹם, דִּירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּנֵר דָּלוּק, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וּמִטָה מְמוּצַּעַת וְדִירָתָן מְתוּקֶּנֶת כְּדִירַת חָתָן לְקַבֵּל בּוֹ הַכַּלָּה. וּמַאי נִיהוּ. שַׁבָּת הִיא כַּלָּה. וּלְעוֹלָם אֵין מַכְנִיסִין אוֹתָהּ אֶלָּא בְּדִירָה מְתוּקֶּנֶת לִכְבוֹדָהּ, כְּפִי הָרָאוּי לָהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. וּכְתִיב, לְדֹרֹתָם, לְהַכְנִיס בָּהּ כַּלָּה קְדוֹשָׁה לְדִירָתָהּ וְלִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ.

הפטרת כי תבוא | ישעיהו ס א
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.

בראשית רבה יב ו: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָא בָּהּ הָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד וְהִבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל וּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַפְלָגָה שֶׁהֵן מְקוּלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וְלָמָּה גְּנָזוֹ, אֶלָּא גְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית | בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיקִים...
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי נְזֵירָא אָמַר, שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁמְשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּקֵּשׁ לְגָנְזָהּ, חָלַק כָּבוֹד לַשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבַמֶּה בֵּרְכוֹ, בָּאוֹר,

זמירון: כביכול, שהשבת בקשה שלא יגנוז את האור מיד.

בבלי שבת קיז ב: ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש רבי חידקא אומר ארבע א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו (בשלח | שמות טז, כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.

רש"י: תלתא היום - למנין שלש סעודות בא.
זמירון: המחלוקת בגמרא, האם שלוש סעודות בכל השבת או אחת בערב ושלוש ביום.
כאיש עניו בדת פלש – כמו שגילה משה בתורה.

משפטים | שמות כא יא
וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף.

זמירון: אבל הפיוט מפרט מה שכרו של מי שכן יעשה לשבת את שלוש אלה:

בבלי שבת קיח א: אָמַר ...בַּר קַפָּרָא: כָּל הַמְקַיֵּים שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת נִיצּוֹל מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת: מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג.... אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נח, יד) ״אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בׇּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ וְגוֹ׳״.

זמירון: כאן המילים ' שְׁלָשׁ אֵלֶּה' רומזות לשלוש סעודות השבת, וראה שימוש אחר בפיוט 'יום שבת קדש הוא'

קרח | תהילים פד
לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר. ...גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה.

הפטרת שבת שובה / וילך | יואל ב כג
וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן.

רש"י: מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ. כְּמוֹ ״יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ״ (דברים יא:יד).

זמירון: השבת נמשלת כאן לעונת הגשמים עם ברכת היורה-מורה בראשיתה והמלקוש באחריתה. ובנמשל היציאה לקראת השבת והקבלת פניה בברכה בקידוש ובשירה, ובצאת השבת, בהבדלה ובפיוטי מלווה מלכה, שבמרכזם דמותו של אליהו הנביא, המכונה נין אהרן על פי המדרש:

פנחס | במדבר כה יא-יב
פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת־חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל... לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת־בְּרִיתִי שָׁלוֹם.

ילקוט שמעוני על התורה תשע"ה: אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נָתַתָּ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵינִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף לֶעָתִיד לָבוֹא אַתָּה הוּא שֶׁעָתִיד לִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵין בָּנַי שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג-כד) "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' וְגוֹ' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים".

זמירון: פנחס הוא נין (נכד) אהרן, מכאן שאליהו הנביא הוא נין אהרן.

הפטרת שמות | ישעיהו כט כג
...וְהִקְדִּישׁוּ אֶת־קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.

זכריה ח יד-טו: כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם... כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אַל־תִּירָאוּ.

זמירון: כאשר זמם פירושו כאשר חשב, כאשר תכנן. ושלא כמו בשימוש בימינו, יכול להיות גם בהקשר חיובי. כאן הפירוש, הלוויים יבצעו שיר כפי שהכינוהו לכבוד השבת.

פנחס | במדבר כח ט-י
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם... עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ...

מדרש תהילים צב א: אמר רבי יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול (שם כב) שני העומר לאחד. קרבנו כפול (במדבר כח ט) וביום השבת שני כבשים. עונשה כפול (שמות לא יד) מחלליה מות יומת. שכרה כפול (ישעיה נח יג) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד. אזהרותיה כפולות זכור ושמור. מזמורו כפול מזמור שיר ליום השבת.

תהילים יז ח: שׇׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת־עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.

זמירון: העם האוהב את השבת ונוצרה ישמר על ידי הקב"ה.

הפטרת יום א של ראש השנה | שמואל א' א ה
וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם...

רמב"ם משנה תורה כז א: ...וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יֵצֵא אָדָם חוּץ לָעִיר אֶלָּא עַד אַלְפַּיִם אַמָּה אֲבָל חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה אָסוּר.

מובא  בכתבי רבי יאשע שו"ב בפרק על הט"ז ודורו אות טו  שבעל המחבר פזמון זה היה לו בו יחיד ויקר מאוד ונהרג בידי מרצחים ואביו לא ידע מזה עד שעת כניסת שבת וקיבל על עצמו שלא יגיע אליו העגמת נפש בשבת ועמל בזה מאוד ולא עלתה לו עד שהתחיל לחבר הפזמון ונתדבק בזה מחשבתו מאוד בתשוקת הלב עד ששכח לגמרי מהעגמת נפש שלו, נעשה רעש גדול בעולם העליון איך שיש בכח האנושי לדחות עגמת נפש כזה מאהבת ותשוקת השבת וכשבא לתיבת "חי זקוף מך" הסכימו בעולם העליון שיחיו אותו ויזקוף המת הנפטר וכן היה והחזירו נשמתו לגופו והגיע לאביו ושם נסתלק שוב והובא לקבר ישראל, (עלון לב המועדים / זמירות ליל שבת תש"פ אתר דרשו)

שמות | שמות ג א
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרוֹ...

בראשית רבה ב ב: וְאַף משֶׁה לֹא בְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בַּצֹּאן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ חַיֶּיךָ אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל...

תהילים כג א: מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר.

זמירון: אפשר שהרועה הוא הקב"ה ואפשר שהוא משה.

תהילים עח כד: וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן־שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.

בשלח | שמות טז כט
רְאוּ כִּי־ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל־כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו אַל־יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.