האתר בבניה

אשיר לך ארץ חמדה

פיוט השבת לפרשת שלח לך ולשבת נחמו – ואתחנן

בפיוט מביע המשורר את השתוקקותו שלו לארץ ישראל, ואנו השרים עמו, המוני בית ישראל החושקים בארץ חמדה מצטרפים אליו. בכך מהווה הפיוט תיקון ל"לילה ההוא" (שהוא ליל תשעה באב) שבו בכה העם בכיה של חינם ומאס בארץ חמדה.

וכך כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה (העם והארץ: מצוות יישוב הארץ):

עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. ובפרט בדורנו, שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. ועל כן חובה כפולה מוטלת עלינו, להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים. ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב, שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו: "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" (במדבר יד, ז). ובזה נתקן את חטא המרגלים, ומתוך כך יותר יהודים יעלו לארץ ופחות ירדו, ונזכה לקיים את המצווה הגדולה של 'ישוב הארץ'.

כתב מרן הרב קוק (אגרות ראיה אגרת צו): "יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם, בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כולו הודה והדרה, קדושתה וכבודה. והלוואי שנזכה אחרי כל ההפלגות כולן, מצדנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה ועילוי אור חכמתה ורוח הקודש המתנוסס בקרבה". (ע"כ)

כסמל טראגי לכמיהה לארץ ישראל מתואר בפיוט משה, שלמרות רצונו ותפילותיו לא ניתן לו להיכנס לארץ. וכפי שאומר משה בנאומו בתחילת ספר דברים על העם: וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם׃ וַתֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיכֶם…וכתוצאה מכך: גַּם־בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם־אַתָּה לֹא־תָבֹא שָׁם׃(דברים א)
המשורר ר' יצחק רואש זכה לעלות ממרוקו לארץ והוא מיצר על משה, ומשתאה כיצד זכה הוא למה שמשה רבנו לא זכה. וכיצד זוכים אנו לראות במו עיננו את תחילת סופה של הבכיה לדורות – החורבן של שני מקדשים באותו לילה והגלות הארוכה. אנו זוכים גם להתהלך ארבע אמות בארצנו בזקיפות קומה ולא כגולים בארצנו, והקב"ה נלחם עמנו.
המשורר מסיים בתפילה שגם המלחמות הללו יתמו ונזכה לגאולה שלימה.

הפיוט מתקשר גם לפרשת ואתחנן הפותחת בתחינותיו של משה להיכנס לארץ וגם להפטרה הפותחת את שבע הפטרות הנחמה שאנו זוכים להתגשמותן. הפטרה שעל שמה נקראת שבת זו החלה תמיד לאחר תשעה באב.

הפטרת ואתחנן-נחמו | ישעיהו מ א-ב
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל־לֵב יְרוּשָׁלַ͏ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ

הקשר נוסף יש בבית האחרון, לתקופת השנה. התקופה שלאחר ימי בין המצרים ותחילת חופשת בין הזמנים בהם יוצאים לטיולים ברחבי הארץ. וכך כותב הרב שמואל ברוך גנוט באסופת מאמרי הלכה ולקחי חינוך ומוסר בענייני בין הזמנים.

"בין הזמנים" הגיע וקווי ה' מחליפים כח. עוסקים בתורה, נחים קמעה וגם מטיילים עם הילדים, מחליפים אויר ואוירה. אנו, כבני תורה, רוצים להעמיק בכל דבר ולדעת האם ישנו ענין תורתי- הלכתי כל שהוא לטייל ברחבי ארץ הקודש, להכירה ולתהות אחר נופיה ואתריה…
כתב הריטב"א (גיטין ב, א) שמלבד קדושת א"י וישוב א"י, ישנו דין חביבות א"י, וכפי שמצינו (כתובות קיא) שהתנאים והאמוראים נישקו את אדמת ואבני ארץ ישראל, ואם כן היוצאים ביומי דפגרי לפוש ולאגור כוחות ומתמוגגים לשם שמים על חביבות ארץ הקודש, ארץ חמדה טובה ורחבה, יש בכך מעלה.

וכותב הרב נעם דביר מייזליש באתר ישיבה:

חז"ל הפליגו בשבחה של ארץ ישראל (כתובות דף קיא – קיב) ובמעלת הזוכים לדור בה, ודרשו על הפסוק (ישעיה מ"ב ה'): "ורוח להולכים בה", אמר רבי ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא"…
ואף אם אין מצוה בד' אמות כשלעצמן, מכל מקום ודאי שיש בכך הידור במצות ישוב הארץ ומעלה גדולה כפשט דברי חז"ל והמפרשים, ואם ההליכה נעשית מתוך חיבה לארץ הקודש הקדושה ודאי שמקיימים בכך מצוות ישוב הארץ כראוי.

נושאים

  • תיקון חטא המרגלים – וימאסו בארץ חמדה
  • ארבע אמות בא"י – מעלת יישוב הארץ
  • חשיבות טיולים בארץ

אָשִׁיר לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה בְּלֵב חָשׁוּק
אַתְּ אֶרֶץ נִבְחָרָה
אַתְּ מְשׁוֹשׁ כָּל תֵּבֵל כִּי בוֹרֵא דוֹק
אַתְּ לָנוּ תִפְאָרָה
תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה עֲפָרֵךְ אֲנִי שׁוֹקֵק
בְּתוֹכֵךְ שׁוֹכֵן יָ-הּ שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק

שלח לך | במדבר יד א
וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא׃

דברים | דברים א כז
וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ׃

רמב"ן במדבר יד א: וטעם ויבכו העם בלילה ההוא. כי לעת ערב באו המרגלים באהליהם כאשר הלכו מלפני משה ובבקר השכימו וילינו כלם על משה ואהרן וכך אמר משה (דברים א כז) ותרגנו באהליכם כי באהליהם היו אומרים דברי נרגן ואמרו רבותינו (תענית כט) הם בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות ולא ידעתי מאיזה רמז שבפרשה הוציאו זה אבל מקרא מלא הוא (תהלים קו כד-כז) וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ׃ וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'׃ וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר׃ וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת

תהילים מח ג
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃

ריה"ל בפיוט יפה נוף
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב.

הפטרת ואתחנן - נחמו | ישעיהו מ כב
הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת

פיוט לסליחות
אַדִּיר וְנָאוֹר; בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד; מִי אֵל כָּמוֹךָ...

זמירון: הפסוקית כי בורא דוק לא נתבררה לי ואולי כצ"ל:
אַתְּ מְשׁוֹשׁ כָּל תֵּבֵל [קִרְיַת] בוֹרֵא דוֹק אַתְּ לָנוּ תִפְאָרָה

או כך:
אַתְּ מְשׁוֹשׁ כָּל תֵּבֵל כִּי בוֹרֵא דוֹק [נָתַן לָךְ] תִפְאָרָה

עקב | דברים יא יב
אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׃

שירת התקווה
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה

הפטרת יום העצמאות | תהילים קז א-ט
הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר׃ וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃... כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃

רד"ק על בראשית | פרק ד ז
ואליך תשוקתו - שיהיה שוקק תמיד אליך ומטעה אותך ומתאוה להכשילך, תשוקתו ענין תאוה וחשק וכן (ג' ט"ז) ואל אישך תשוקתך:

לָמָּה רוֹעֶה נֶאֱמָן בָּךְ חָשַׁק
וְלִרְאוֹתֵךְ לֹא נִתַּן רַק מִמֶרְחָק
וּבְתוֹכֵךְ לֹא נִטְמָן כָּךְ אֵל חָקַק

אָשִׁיר לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה…
תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה…

אתר הפיוט גורס: כַּמָּה רוֹעֶה נֶאֱמָן בָּךְ חָשַׁק

בבלי סוטה יד א
דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: מִפְּנֵי מָה נִתְאַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְכִי לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ?! אוֹ לִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ הוּא צָרִיךְ?! אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הַרְבֵּה מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶכָּנֵס אֲנִי לָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּימוּ כּוּלָּן עַל יָדִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְקַבֵּל שָׂכָר? מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ עֲשִׂיתָם...

ואתחנן | דברים ג כג-כז
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. ... אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. ... וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.

האזינו | דברים לב מח-נב
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה ... עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ ... כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וזאת הברכה | דברים לד א-ו
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ ... וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר...

זמירון
ואפשר לשמוע גם כך: וְלִרְאוֹתֵךְ לו נִתַּן רַק מִמֶרְחָק

דוֹרֵךְ בָּךְ אַרְבַּע אַמוֹת אֶרֶץ צְבִי
סוֹלֵחַ לָהּ אֲשָׁמוֹת צוּרִי מִשְׂגַבִּי
יִתַּמּוּ הַמִּלְחָמוֹת מִסְבִיבִי
יוֹצֵר כָּל הַנְּשָׁמוֹת גּוֹאֵל תָּבִיא

אָשִׁיר לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה…
תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה…

הפטרת בראשית | ישעיהו מב, ה
... נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.

בבלי כתובות קיא א
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא.

לך לך | בראשית יג יד-יז
וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם... כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם... קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה.

רמב"ן: יתכן שזה רשות כרצונו אמר לו בכל אשר תרצה ללכת בארץ לך כי אהיה עמך ושמרתיך מרעת הגוים כי לך אתננה כלומר שלך תהיה ואם היא מצוה שילך בה כל ארכה ורחבה להחזיק במתנתו

רמב"ם משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות פרק ה יא
אמרו חכמים, כל השוכן בארץ ישראל, עוונותיו מחולין—שנאמר: וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן׃ (ישעיהו לג,כד). אפילו הלך בה ארבע אמות, זוכה לחיי העולם הבא.

ירמיהו ג יט
וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם...

רד"ק: נחלת צבי. כפל הענין במילים שונות כי צבי פירושו חפץ והוא כמו חמדה שזכר שחפצים בה צבאות הגוים...

מדרש תנחומא ראה ח': ...וָאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ חֶמְדָה, אֶרֶץ שֶׁחָמְדוּ לָהּ הָאָבוֹת. נַחֲלַת צְבִי (ירמיה ג, ט). מַה צְּבִי קַל בְּרִיצָתוֹ, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְרִיצָה פֵּרוֹתֶיהָ, שֶׁמַּבְכֶּרֶת תְּחִלָּה. דָּבָר אַחֵר, מַה צְּבִי אֵין עוֹרוֹ מַחְזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ, כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זוֹכִין, אֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ

הפטרת קדושים | יחזקאל כ ה-ו
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׃ בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל־אֶרֶץ אֲשֶׁר־תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל־הָאֲרָצוֹת׃

מצודת דוד: ...ארץ אשר חפשתי אותה להם שהיא זבת חלב ודבש והיא המפוארה לכל הארצות:

מצודת ציון: צבי. ענין הדר ויופי: