וישב | בראשית לט כ
וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר׃

מקץ | בראשית מא א-יד וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַיְאֹר׃... וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה׃

בראשית רבה פט  א
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים (בראשית מא, א), (איוב כח, ג): קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, זְמַן נָתַן לָעוֹלָם כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה...דָּבָר אַחֵר, קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, זְמַן נָתַן לְיוֹסֵף כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ חָלַם פַּרְעֹה חֲלוֹם.

זמירון: ראה הארמז בבית הראשון: שָׂם קֵץ וָסוֹף לְצָרוֹתַיִךְ

בבלי ראש השנה י ב: תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ... בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּתִשְׁרִי עֲתִידִין לִיגָּאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:... בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל.

הפטרת בראשית | ישעיהו מב ז
לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ׃

זמירון: הפסוק הזה קיבל משמעות אקטואלית כשנקרא בשבת בראשית תשפ"ו, כשבוע לאחר שחרור אחרוני החטופים משמחת תורה תשפ"ד, ממנהרות החאמס בעזה.

ישעיהו מט ט
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל־דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל־שְׁפָיִים מַרְעִיתָם׃

מלכים ב כה כז
וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת־רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא׃

זמירון: יציאת יהויכין מבית הכלא היא הסימן הראשון לגאולה מגלות בבל ובהמשך אף הומתק דינו ומזרעו יצא זרובבל למרות הנבואה בירמיהו כב.

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.                                יתגדל ויתקדש שמו הגדול
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ                                   בעולם אשר ברא כרצונו
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ                                                   וימליך מלכותו
וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ                             ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל,          בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.                      במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן.

זמירון: המשורר רומז שזכינו והגאולה שדורות של יהודים אומרי קדיש קוו שתהיה בזמן קריב ובימי חייהם, הנה מתרחשת!

הפטרת שביעי של פסח והאזינו |שמואל ב כב יז
יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים.

הפטרת נצבים | ישעיהו סג ט
בְּכָל צָרָתָם (לא) [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם.

הפטרת וילך – שבת שובה | יואל ב יח
וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ.

תהילים קג יג
כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים רִחַם ה' עַל־יְרֵאָיו.

אבן עזרא: כרחם - פירוש רחום וחנון ה' וטעם על יריאיו – כמו: ורחמתי את אשר ארחם.

דעת מקרא: רחם בעבר... הכוונה כפולה: עבר ממש – המשורר מספר שקיים ה' את הדברים שהודיע למשה, ויש במשמע גם פעולה מתמדת – שאכן תמיד ה' נוהג בדרכים שהודיע למשה.

זמירון: רִחַם מזכיר את וְרִחַמְתִּי כלומר רחמים גם במשמעות של מידה של הקב"ה ולא רק כרחמים אנושיים ובזה עוסק פרק קג בתהילים: יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו׃

הפטרת נח וכי תצא | ישעיהו נד ה
כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא.

נצבים | דברים ל ג
וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

הפטרת דברים | ישעיהו א כו
וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה.

ישעיהו לה ו
אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.

הפטרת כי תבא | ישעיהו ס ד-ה
שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה. אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ...

אמור | ויקרא כב יג
וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ.

ובת כהן זו כנסת ישראל. כי תהיה אלמנה. היתה כאלמנה. וגרושה שלח אותם מעל פני. וזרע אין לה מן האומות שלא נתערבו בגוים. ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה לחם מן השמים תאכל וכל זר אומה אחרת לא יאכל בו (שבחי כנסת ישראל גדולת ישראל יצחק ליפיעץ ע' 252 קכג באתר ebrewbook מציין את הספרי כמקור – לא מצאתי)

הפטרת צו | ירמיהו ז לד
(בהיפוך) וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה, וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה...

הפטרת בהר | ירמיהו לב י-יא
כֹּה אָמַר ה' עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה...

הפטרת יום ב דראש השנה | ירמיהו לא יג-יד
אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃ וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם ה'.

המשורר מכנה את כנסת ישראל בשמות שונים: בתי, אם נאמנה, רעיה עדינה , כלה. וכך אומר המדרש (המופיע בפירוש הרמב"ן לפסוק וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כד א):

שיר השירים רבה ג יא ב: בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי, וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אֲחוֹתִי, וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אִמִּי. כָּךְ הָיָה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָן בִּתִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, יא): שִׁמְעִי בַת וּרְאִי, וְלֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אֲחוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, ב): פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי. וְלֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ד): הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ, וּלְאִמִּי כְּתִיב, עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר אִלּוּ לֹא בָּאתִי אֶלָּא לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ הַטַּעַם הַזֶּה, דַּיִּי.

תהילים קכו ב
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.