פיוט השבת לפרשת פנחס / ויחי
פרשת פנחס עוסקת בהכנת לפני הכניסה לארץ. מלחמת מדין, מניין בני ישראל והציווי על הזכאים לנחלה, מינוי יהושע ואז עוברת לציווי ארוך על קרבנות המוספים, והשאלה הוא מדוע דווקא כאן?
בפיוט מבקש הפייטן:
אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי
דַּי נַפְשִׁי סָבְלָה חֶרְפַּת שְׁכֵנִי
בהמשך הפיוט הוא מוסיף ומבקש מהקב"ה
אָנָּא בְּחַסְדְּךָ הַרְאֵנִי בְּבִנְיַן בֵּיתֶךָ, כּוֹהֲנַי יַקְרִיבוּ עוֹלוֹתֶיךָ… שׁוֹפְטַי יֵשְׁבוּ בַּשְּׁעָרִים… כִּי מֶלֶךְ מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם –שתהליך הגאולה ימשיך עד לגאולה השלימה כפי שמופיע בתפילה – הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָה, תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַֽיִם…וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְּתוֹכָהּ תָּכִין, וְהָשֵׁב הָֽעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ. וכפי שעונה הרמב"ן לשאלה מדוע נצטוו ישראל על הקרבנות בפרשת פנחס: וטעם צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי כי אחרי שאמר לאלה תחלק הארץ (פנחס | במדבר כו נג) צוה להשלים תורת הקרבנות שיעשו כן בארץ. כי במדבר לא הקריבו המוספים… וכן לא נתחייבו בנסכים… ועכשיו חייב באי הארץ לעשות שם הכל התמידין והמוספין ומנחתם ונסכיהם.
בסוף הפיוט מבקש הפייטן עוד:
רְעָדָה תאחֲזֵם יוֹשְׁבֵי אִיִּים
שהקב"ה יפיל חתתו על הגויים כשם שנפל פחד על יושבי כנען בגאולה הראשונה:
בשלח | שמות טו טו
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.
וכך כותב הסופר ר' אליהו כי טוב על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר בספר התודעה (אתר יד אליהו כי טוב)
בשנת חמשת אלפים שבע מאות ושמונה ליצירה, בחמשי לחדש זיו הוא אייר, קמו אנשים מזרע יעקב ועמדו רגליהם ביום ההוא על אדמת ארץ הקודש, קמו והכריזו:
הארץ הזאת אשר אנחנו שוכבים עליה ואוחזים בה בכל כחנו – לנו היא ולזרעינו! אין שלטון בה אלא לבניה יורשיה השבים אל ארצם שנשדדה מהם, עתה יבואו כלם מארבע כנפות הארץ וירשוה לעד!!!
אז הוסר שלטון הנכרים מעל שטחים גדולים בארץ ישראל ועבר לזרע אברהם יצחק ויעקב. ורבים מאד מן השוממים על אדמת ארץ הקדש הרבה דורות – פחד גדול נפל עליהם מתוקף המלחמה שהשיבו להם בני ישראל, וברחו כל עוד נפשם בם, וישאירו שדותיהם ובתיהם.
ומרובים יותר מן הזרים הבורחים, היו זרע ישראל שעלו מארצות גלותם ויתנחלו בארץ אבותם וישבו בה, ויפליאו לעשות בבנין, בשדה, ובעץ השדה ובכל עבודה אשר התחילו לעשות בה.
וגם הארץ האירה פנים ועץ השדה התחיל לתת פריו יותר מלמתנחלים הזרים. הרבה ערים חדשות נבנו והמון גדול של כפרים שנתווספו. אניות שולחו בים וצי של אניות אויר, ובכל מקום אשר תדרוך שם כף הרגל ולכל אשר תשא העין – הכל מישראל. והגוים אשר נותרו בה או באו אחרי כן – זרים נחשבו.
אז נבהלו אלופי אויב, אילי ערב יאחזמו רעד, ונדהמו כל יושבי ארצות הקרובים הרחוקים ואמרו כלם: ראו זה פלא שלא ידענו כמוהו בכל דברי ימי עולם – אלקי ישראל נתפייס עם עמו, בנים שבים לגבולם!
נושאים
• אורך הגלות וסבלותיה
• יחסי האיבה עם שוכני הארץ – מעשה אבות סימן לבנים
• תפילה לגאולה ותיאור הטוב הצפון לעתיד לבוא
אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי
דַּי נַפְשִׁי סָבְלָה חֶרְפַּת שְׁכֵנִי
הפטרת האזינו | שמואל ב כב מט
וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי.
מקץ | בראשית מג יד
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת־אֲחִיכֶם אַחֵר...
רש"י: ואל שדי. מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם.
אל שדי. שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדַי הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי, יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי...
ויחי | בראשית מז כח
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם...
רמב"ן: ...והגלות ארך עלינו מאד לא נודע קצו כשאר הגליות ואנחנו בו כמתים אומרים יבשו עצמותינו נגזרנו לנו, ויעלו אותנו מכל העמים מנחה לה', ויהיה להם אבל כבד בראותם כבודנו. ואנחנו נראה בנקמת ה', יקימנו ונחיה לפניו.
תולדות | בראשית כו כ-כא
וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ׃ וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה.
רמב"ן: כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, לכן יאריכו בכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות...
זמירון: ועדיין גם אנו, עם כל הניסים בדורותינו לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, ואנו סובלים מהצקות שכננו ה"מלוות" את תקומת ישראל מראשיתה...
יחזקאל לו ב-טו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ. ...לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי אִם־לֹא הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ. וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא. ...וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כׇּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה. ...וְלֹא אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי עוֹד...
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶךָ
הַרְאֵנִי בְּבִנְיַן בֵּיתֶךָ
כּוֹהֲנַי יַקְרִיבוּ עוֹלוֹתֶיךָ
יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ
אָנָּא...
וירא | בראשית יח ג
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ.
כי תשא | שמות לג יג -יח
וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ ... וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.
ויקרא | ויקרא א ג-ז
אִם־עֹלָה קׇרְבָּנוֹ מִן־הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי הֹ'... וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּחַ...
צו | ויקרא ו ב
צַו אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה...
פנחס | במדבר כח ב
צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ... וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד.
רמב"ן: וטעם צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי כי אחרי שאמר לאלה תחלק הארץ (פנחס | במדבר כו נג) צוה להשלים תורת הקרבנות שיעשו כן בארץ כי במדבר לא הקריבו המוספים כמו שהזכרתי בסדר אמור אל הכהנים (ויקרא כג ב) וכן לא נתחייבו בנסכים במדבר כמו שפירשתי בסדר שלח לך (במדבר טו ב) ועכשיו חייב באי הארץ לעשות שם הכל התמידין והמוספין ומנחתם ונסכיהם.
שׁוֹפְטַי יֵשְׁבוּ בַּשְּׁעָרִים
וּבַחוּרַי יִהְיוּ לְנוֹטְרִים
לְוִיִּים יָשִׁירוּ לְךָ שִׁירִים
אָז תִּתְרוֹמַם בְּפִי יְשָרִים
אָנָּא...
שופטים | דברים טז יח
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ...
שיר השירים ח יב
כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת־פִּרְיוֹ.
מצודת ציון: לנוטרים. ענין שמירה כמו נוטרה את הכרמים (שם א ו):
רש"י: לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ. אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים...
דברי הימים א טו טז
וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה.
רְעָדָה תאחֲזֵם יוֹשְׁבֵי אִיִּים
כִּי מֶלֶךְ מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם
מַעֲדַנֵּי אָשֵׁר יִתְּנוּ כִפְלַיִם
עַל הָרֵי יְהוּדָה וְהַרְרֵי אֶפְרַיִם
אָנָּא...
בשלח | שמות טו יג-טו
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל־נְוֵה קׇדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃
רות רבה פתיחתא ד: בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן ...
(קרח) | תהילים מח א-ז
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח... אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו. ...רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה.
יחזקאל כז
וְאַתָּה בֶן־אָדָם שָׂא עַל־צֹר קִינָה... כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ...
נח | בראשית י ה
מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם...
רד"ק: ...אחר הפרדם בחרו להם בני יפת איים ששכנו בהם, ואיים הם מחוזות מחולקות זה מזה.
רמב"ם משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פרק א
שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ. לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז טו) "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ"... וּבְכָל יִהְיוּ מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְתִהְיֶה מְגַמָּתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְהָרִים דַּת הָאֱמֶת. וּלְמַלְּאוֹת הָעוֹלָם צֶדֶק. וְלִשְׁבֹּר זְרוֹעַ הָרְשָׁעִים וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. שֶׁאֵין מַמְלִיכִין מֶלֶךְ תְּחִלָּה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמִלְחָמוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ח כ) "וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ":
ויחי | בראשית מט כ
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.
רש"י: מַאֲכָל הַבָּא מֵחֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר יְהֵא שָׁמֵן,
חזקוני: מתוך ארצו של אשר תהיה שמנה לחמו של גד עם שאר שבטי ישראל. שהרי מאשר היו מביאים שמן זית ומטגנין מאכלן בשמן וכן אמר משה ברוך מבנים אשר, בני ישראל יברכוהו ויהי רצוי להם לפי שטובל בשמן רגלו.
מלבי"ם: מאשר. פי' חז"ל שבנחלת אשר היה שמן זית הרבה כמ"ש וטובל בשמן רגלו, ולחם כל השבטים היה שָׁמֵן מאשר, שמשם הביאו שמן הטוב שנתנו בלחמם היינו במאכליהם, וגם הוא יתן מעדני מלך, כי היה שם כל פרי מגדים למעדנים.
זמירון
ספר הפיוטים של מחבר הפיוט אשר מזרחי נקרא – "מעדני מלך". הספר יצא לאור בשנת 1946 ובו הפיוטים: "אל חביבי", "נגילה הללויה", "חביבי יה חביבי", "אנא בחסדך תרוממני", "למולדת שובי רוני", "בתי צאי מבית כלא" ועוד (ויקיפדיה) ואכן ר' אשר מזרחי – שמנה לחמו - והוא העשיר את אוצר הפיוטים של ישראל בפיוטים רבים בהם הוא מתייחס לשיבת ציון המתרחשת מול עיניו, ורואה בה את תחילת הגאולה והתגשמות נבואות הנחמה.
יחזקאל לו ח
וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא.
סנהדרין צח א: ...אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה