פיוט השבת לפרשת כי תשא
כותב הרב נחמיה רענן במאמר ושמרו בני ישראל את השבת באתר תורת הר עציון:
בפרשת כי תשא, בתום הציווי על המשכן והעניינים הקשורים אליו, מופיעה מצוות השבת:
(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.
(יד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.
(טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.
(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.
(יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
(שמות, ל"א, יב – יז)
ר' צדוק הכהן מלובלין מעיר על כך שבפסוקים הללו הציווי על שמירת השבת מופיע פעמיים; ומלבד הכפילות, ר' צדוק שם לב לכך שישנם כמה הבדלים בין שני הציוויים:
יש להבין למה נכפל כאן שמירת שבת. גם השינויים, דשם (פסוק יג) נאמר "שבתותי", שהם מה' יתברך, וכאן (טז) כתיב "את השבת". ושם נאמר "כי אות" וגו', וכאן כתיב "ברית עולם". גם שם נאמר "לדעת כי אני ה' מקדשכם" וכאן (יז) כתיב הטעם "כי ששת ימים" וגו'.
(פרי צדיק, פרשת כי תשא, תורה ה')
בפעם הראשונה הציווי מופיע בפסוק יג ושם נאמר:
…אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם…
השבת נקראת "שבתותי", ומשמעותה של השבת הוא "אות" שמעיד על בחירת עם ישראל – "לדעת כי אני ה' מקדשכם".
בפסוקים טז – יז מופיע הציווי שנית, עם כמה הבדלים בולטים:
(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.
(יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
השבת נקראת "שבת" ולא "שבתתי"; היא מכונה "ברית" בין ה' לבין ישראל; ויש בה גם אות שמעיד על בריאת העולם בששת ימים ומנוחת ה' ביום השביעי. כלומר, ישנם שלושה הבדלים בין שני הציוויים:
א. "שבתתי" לעומת "שבת".
ב. "אות" לעומת "אות" ו"ברית".
ג. אות לבחירת ישראל לעומת אות לבריאת העולם.
וכך מסביר ר' צדוק את משמעות הציווי הכפול:
העניין בזה על פי מה שאמרו (שבת סט:) מר סבר כברייתו של עולם ומר סבר כאדם הראשון". דאדם הראשון מיד כשנברא הופיע עליו אור השבת, ואחר כך באו ששת ימי המעשה. והנה, האדם מצדו השבת הראשון הוא מה שמופיע עליו ה' יתברך באתערותא דלעילא בלא שום אתערותא דלתתא. ואחר כך זוכה לשמירת שבת שנייה, על ידי ששת ימי המעשה הקודמים שבאו מצדו. והוא כדוגמא של מעלה, על דרך שנאמר (בראשית א', כו) נעשה אדם בצלמנו" וגו' (שם)
התורה מצווה על שתי בחינות של השבת. בחינה אחת היא השבת של אדם הראשון שנולד ביום שישי בצמוד לכניסת שבת, בלי אפשרות להתכונן לקראת השבת. שבת זו מתאפיינת בכך שהיא באה ברצון ה' בלי שום מעורבות של האדם. הבחינה השנייה של השבת היא השבת שדומה לשבת של ה' לאחר בריאת העולם: לאחר שישה ימים של בריאה ויצירה, הגיעה מנוחת השבת. על פי בחינה זאת, יש מעורבות של האדם בהכנה לקראת השבת, מעין השבת האלוקית. לאור הבחנה זו ר' צדוק מסביר את שלושת ההבדלים בין הציווים:
הציווי הראשון עוסק בקדושת השבת מצד ההשפעה האלוקית ללא מעורבות האדם, ולכן נאמר בו "שבתותי", דהיינו שבתות ה'. בציווי השני, שעוסק בקדושת השבת שהאדם שותף בהכנה לקראתה, נאמר "שבת" כי היא באה גם מכוח ישראל. על השבת הראשונה נאמר שהיא "אות" לבחירת עם ישראל, שהרי זו השבת שישראל זכו לה בחסד, בשל בחירתם. לעומת זאת, בציווי השני נאמר "ברית", משום שהשבת שיש בה גם חלק לישראל יוצרת שיתוף כביכול וברית בין ישראל לבין הקב"ה ביצירת קדושת השבת. מאותה סיבה בציווי השני השבת היא "אות" לבריאת העולם: כפי שה' ברא ויצר בשישה ימים, ורק בסופם הגיעה השבת, כך גם השבת של ישראל באה לאחר שישה ימים של הכנה לקראת השבת.
ושתי הבחינות רמוזות בשיר אות לבריאת העולם ואות לבחירת ישראל:
אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת.
מִמְּלַאכְתּו בְּיום שַׁבָּת.
נְתָנו לְעַם כְּבָבַת.
עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ:
הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ.
שַׁבַּת קָדְשׁו הִנְחִילָנוּ.
מִן הָעַמִּים הִבְדִּילָנוּ.
לִהְיות לָנוּ לֵאלהִים הוּא:
אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת.
מִמְּלַאכְתּו בְּיום שַׁבָּת.
נְתָנו לְעַם כְּבָבַת.
עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ:
בראשית | בראשית ב ב
...וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
האזינו | דברים לב י
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
זכריה ב יב
כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ.
תהילים יז ח
שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
משלי ז ב
שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.
זמירון
ה' נתן את השבת לעם ישראל;
וה' ינצור את ישראל תמיד - כבבת עינו
או
ועם ישראל ישמור את השבת תמיד - כבבת עינו
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי.
אות בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא:
כי תשא | שמות לא יג-יז
וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם...
וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
מְכֻבָּד הוּא מִכָּל יָמִים.
כִּי בו שָׁבַת צוּר עולָמִים.
יָנוּחַ בּו לֵב עֲגוּמִים.
שַׂמֵּחַ יְשַׂמְּחֶנְהוּ:
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי.
אות בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא:
שַׁבַּת קדֶשׁ יום מְנוּחָה.
בּו נָסוּ יָגון וַאֲנָחָה.
עַם אֵל בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה.
שַׁבָּת ענֶג יִקְרָאוּהוּ:
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי.
אות בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא:
ישעיהו נא יא / ישעיהו לה י
וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל־רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
ישעיהו ל טו
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם.
הפטרת יום הכיפורים שבת שובה | ישעיהו נח יג
אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג...
הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ.
שַׁבַּת קָדְשׁו הִנְחִילָנוּ.
מִן הָעַמִּים הִבְדִּילָנוּ.
לִהְיות לָנוּ לֵאלהִים הוּא:
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי.
אות בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא:
קדושים | ויקרא כ כד
... אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.
שלח לך | במדבר טו מא
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
הַלְוִיִּם רִנָּה יִפְצְחוּ.
לִכְבוד שַׁבָּת כִּי בו נָחוּ.
כָּל יִשְׂרָאֵל בּו יִשְׂמָחוּ.
שִׂמְחַת עולָם עַל ראשָׁם הוּא:
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי.
אות בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא:
הפטרת ט' באב ותעניות | ישעיהו נה יב
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה...
חָזָק יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ.
וְיָשִׁיב אֶת שְׁבִיתֵנוּ
וְאָז נִשְׁבּות שַׁבָּתֵנוּ.
עולָם שֶׁכֻּלו שַׁבָּת הוּא:
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי.
אות בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא:
נצבים | דברים ל ג
וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
אוצר מדרשים, מדרשי רבי עקיבא, 'אלפא ביתא דרבי עקיבא נוסחא ב
...מזמור שיר ליום השבת (תהילים צב א), מהו ליום השבת? אמרה רוח הקדש על ידי דוד בכנור, זמרו אתם בני ישראל, שירו לעולם הבא שכלו שבת, לפי שבשעה שאמר להם הקב״ה לישראל אני נותן לכם את התורה, אמר האם מקיימים אתם את המצוה שבה אני מנחיל לכם את העולם הבא? וישראל היו משיבין ואומרים לפניו, רבש״ע! הראנו דוגמא של עולם הבא בעולם הזה. אמר להם, זו שבת שהיא אחת מששים משל עוה״ב שבה אתם מתעגנים תענוגי מנוחה, שנאמר אז תתענג על ה׳ וגו׳ (ישעיהו נח יד).
