פיוט השבת לפרשת תולדות
הפיוט מדבר על הגאולה בזמן הווה. בא זמן הגאולה! ומדבר על קיבוץ גלויות ועל גרוש משנאי ישראל. הפניה לקב"ה לגרש את האויב היא מסימני שיבת ציון, כאשר עם ישראל בארצו ואויבים מבית ומחוץ מציקים לו. בפיוטים שחוברו בזמן הגלות הבקשה היא להשמיד, להכרית, לחלץ:
וחלצם מיד שונא – ידידי רועי
נתץ צרי, הדוך קמי – דרור יקרא
צרי השמיד ואויבי כלה – מול אלי וגודלו
אל תמסרה אותם ביד בזויים – אשאל אלהי
פרוק ית ענך מפום אריוותא – יה ריבון
בפיוטים מהמאה ה-20 המלווים את חזרת ישראל לארצו והקמת המדינה הבקשות הן:
גרש נא את בן האמה – יחיד רם יערות חושף
לחם את האויב – אליך אקרא יה
חזק את צבאינו ושמור חיילנו – אני אליך איומה
יתמו המלחמות סביבי – אשיר לך ארץ חמדה
הפיוט של ר' אשר מזרחי שנולד בארץ ונאלץ לברוח ממנה וחזר אליה לאחר מלחמת ששת הימים בערוב ימיו; מתאים לפרשה של יצחק אבינו היושב בארץ ומתמודד עם התנכלויות שכנים צבועים – בדיוק כמונו זרעו של יצחק. וכך מסתיים הפיוט:
חָזָק זְכֹר זֶרַע יִצְחָק
וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחָק
וּנְסַדֵּר שִׁיר וּתְהִלָּה
נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה
בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה
ילקוט שמעוני על נ"ך תצ"ט
שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח. (הפטרת כי תבא | ישעיהו ס א)
ישעיהו כה ט
וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃
אֵל שַׁדַּי קַבֵּץ נִדְחֵי יְדִידַי
וְגָרֵשׁ מְשַׂנְאַי
נַפְשִׁי בָּהֶם גָּעֲלָה
לך לך | בראשית יז א
... וַיֵּרָא ה' אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃
רש"י: אני אל שדי. אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה
מקץ | בראשית מג יא-יד
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם... וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ...
רש"י: ואל שדי. שדי בנתינת רחמיו, וכדי היכולת בידו ליתן, יתן לכם רחמים, זהו פשוטו. ומדרשו, מי שאמר לעולם די, יאמר די לצרותי, שלא שקטתי מנעורי, צרת לבן, צרת עשו, צרת רחל, צרת דינה, צרת יוסף, צרת שמעון, צרת בנימין.
והוא יאמר גם לצרותנו די...
נצבים | דברים ל ד
אִם־יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃
ישעיהו יא יב: וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׃
משפטים | שמות כג כח
וְשָׁלַחְתִּי אֶת־הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת־הַחִוִּי אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ׃
בהעלתך | במדבר י לה
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃
וזאת הברכה | דברים לג כז
מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד׃
תולדות | בראשית כו יב-כז
וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ יְהֹוָה׃ וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי־גָדַל מְאֹד׃ וַיְהִי־לוֹ מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים׃ וְכׇל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר׃ וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי־עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד׃ ...וַיָּשׇׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים ... וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו ...וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם׃
באר מים חיים: כי ... קנאת הפלשתים ביצחק היה בשני דברים אחד כי ראו שיצחק מקבל ברכת הארץ בהצלחה נפלאה בברכה שלא כטבע וחרה אפם כי ראו גנותם אשר כל ימיהם שהם יושבים על האדמה הזו לא ראו מעולם ברכה כזו ודבר זה תגדיל הקנאה והשנאה בלב האדם, והב' כי דימו בנפשם אשר כל הברכה שמקבל יצחק, מאתם הוא.
בחקתי | ויקרא כו ז-יא
וּרְדַפְתֶּם אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב׃... וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא־תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׃
בהיפוך מהבטוי המופיע בקללה ויקרא כו ל... וְגָעֲלָה נַפְשִׁי, אֶתְכֶם – הפיטן מבקש שיגרש את שונאי (שהם שנואי) ישראל
נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה
בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה
שְׁלַח לִי בֶּן יִשַׁי גּוֹאֲלִי
וּבְנֵה לִי בֵּית הֵיכָלִי
בְּאוֹיְבַי עֲשֵׂה כָּלָה
תרומה | שמות כה ח
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
רמב"ם משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות יא א: הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחְזִיר מַלכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם. מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת. וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג) "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ" וְגוֹ' (דברים ל, ד) "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם" וְגוֹ' (דברים ל, ה) "וֶהֱבִיאֲךָ ה".
נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה
בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה
רַחֲמָן חוּס עַל עַם לֹא אַלְמָן
וּשְׁלַח לָהֶם צִיר נֶאֱמָן
יְבַשֵׂר עַם סְגֻלָּה
ירמיהו נא ה
כִּי לֹא־אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת...
בהעלתך | במדבר יב ז
לֹא־כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכׇל־בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׃
משלי כה יג
כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו ...
אבות דר"נ, נו"א, פרק לד ח: עשרה שמות נקרא נביא אלו הן. ציר. נאמן. עבד. שליח. חוזה. צופה. רואה. חולם. נביא. איש האלהים
יתרו | שמות יט ה
וְעַתָּה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכׇּל־הָעַמִּים כִּי־לִי כׇּל־הָאָרֶץ׃
ואתחנן | דברים ז ו
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
ראה | דברים יד ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
כי תבא | דברים כו יח וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְלִשְׁמֹר כׇּל־מִצְוֺתָיו׃
נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה
בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה
חָזָק זְכֹר זֶרַע יִצְחָק
וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחָק
וּנְסַדֵּר שִׁיר וּתְהִלָּה
תפילת שחרית
אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה זרע יצחק יחידך שנעקד על גבי מזבחך...
ראש השנה | תפילת זכרונות: כִּי זוכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחות אַתָּה הוּא מֵעולָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ, וַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְזַרְעו הַיּום בְּרַחֲמִים תִּזְכּר.
וירא | בראשית כא יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם ... כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע
תולדות | בראשית כה יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם...
תולדות | בראשית כו ב-יב וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃.. וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה':
רש"י: בשנה ההיא ...שהיתה שנת רעבון
כלי יקר לבראשית כד סג: אבל בתפלת מנחה מצינו שיצחק נענה מיד, כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג בעוד היות אליעזר בדרך, כי על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא זו אשה (ברכות ח.) ולכך הלך להתפלל תפלה זו בשדה. שאם נתן לו ה' השדה המוכן לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות, כמ״ש ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים. קל וחומר שיתן לו אשה קרקע עולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני אלהים,
בהקשר של קיבוץ גלויות וגאולת ישראל מכנה המשורר את ישראל – זרע יצחק ומעלה לפני הקב"ה את זכר עקידת יצחק ואת העובדה שיצחק לא עזב מעולם את ארץ ישראל.
הפטרה ב ראש השנה | ירמיהו לא ט
שִׁמְעוּ דְבַר־ה' גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ׃
נָגִילָה הַלְלוּיָהּ נָגִילָה
בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה