האתר בבניה

אליך אקרא יה

פיוט השבת לפרשת וישב
בפרשת וישב מושלך יוסף לבור פעמיים. ראשית על ידי אחיו ובהמשך על ידי שר הטבחים לבית הסוהר המכונה בפי יוסף (בפרשת מקץ) 'בור'.

וישב | בראשית לז כד וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם.

מקץ | בראשית מ טו כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.

המשורר ר' שלמה זריהן מתאר את עם ישראל כצועק מבור ולא מוצא עזרה ומבקש 'שַׁוְעָתָהּ תְּקַבֵּל אֵל שׁוֹכֵן מְרוֹמִים' במילות הפסוקים (שמות ב כג-כד) וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָה׃ וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים… כלומר שה' ייענה לשוועתינו כפי שענה לבני ישראל בגלות מצרים. הרב קוק מבאר את הניסיונות הקשים אותם עבר יוסף בבור, כהכנה וכציון למה שעתיד לקרות לעם ישראל. 'הגלות נקראת בשם בור, "בור אין מים בו" כפי שמתאר הנביא זכריה את גלות בבל:

זכריה ט יא: גַּם־אַתְּ בְּדַם־בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ.

אברבנאל: …שהנה בעבור זה שלחתי ואשלח אסיריך מבור הגלות שהוא בור קשה ומר כבור שאין מים בו שירבו שם הנחשים והעקרבים…

יוסף הוכשר להיות המנהיג של בני ישראל בתחילת גלותם הראשונה שממנה יש ללמוד כיצד לשרוד בגלויות. והדרך היא, לדעת הרב קוק, להתייחס אל הגלות כבור עם נחשים ועקרבים, בור שאין להפיק ממנו שום תועלת.

עין אי"ה שבת א פרק ב פסקה יד (הראי"ה קוק):
(בבלי שבת כב.): …אָמַר רַב כָּהֲנָא, דָּרֵשׁ רַב נָתָן בַּר מִנְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב תַּנְחוּם: מַאי דִכְתִיב ״וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם״? מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהַבּוֹר רֵק״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מָיִם? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֵין בּוֹ מָיִם״ — מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ.
…בור שיש בו מים, אמנם אם האדם יפול אל תוכו יטבע ויוזק, אבל אין הבור מתיחש בעצמו להיזק, ויוכל לשמש לתועלת, כשישאר האדם מתיחש אל הבור לא להטבע בתוכו כ"א להיות משתמש ממימיו. בור ריק, אמנם אין בו תועלת, אבל אין זה הכרח שיהי' האדם מוכרח להיות מסולק ממנו, כי יוכל להמשיך בתוכו מים לשימושו. אמנם בור של נחשים ועקרבים, הנה בתוכן הבור עומד הוא שיהיה האדם מתרחק ממנו, ולהסיר כל יחש מהאדם אליו, כי לא זאת היא המרגעה. כבר הגידו חכמים ז"ל כל מה שאירע ליוסף אירע לציון, וישראל בכלל על שם יוסף נקראו, "נוהג כצאן יוסף" . הגלות נקראת בשם בור, "בור אין מים בו". והנה היו רבים שחשבו שאמנם ישראל סובל הרבה רעות וצרות ע"י הגלות, אבל בלבם עלתה מחשבה שאין הרעות מונחות בטבע הגלות, כ"א במצבם של ישראל, שהם מתיחשים אל העמים באופן כזה, ששנאתם מתמשכת עליהם, אבל לו ישכילו לשנות את המצב באופן שראוי להיות נאהב מהאומות, אז עצם הגלות יהפך להם לארץ חמדה וימצאו מנוחה אשר יבקשו. צאן אובדות הללו היו יכולים לדמות את הגלות לבור מים, אשר רק הבלתי נזהר ינזק על ידו כי יטבע באין מעמד, אמנם המתיחש אליו ביחש הגון, ישאב מתוכו וישביר צמאונו. אמנם אך לשוא נתעו אלה לבקש אהבה, כי לא די שאין בטבע הגלות אופן הכנה מוקדמת להיות מרגעה שמה לישראל, כ"א אפילו יתאמצו ישראל בעצמם לחדש להם דרכים של מחיה וכלכלה, דרכים שיוכלו לחיות בתוכה ע"פ דרכם ותורת ד' אשר עמם, לא יוכלו, כי יפגעו מכל צד במזיקים שונים העומדים לבלע ולהשחית. ע"כ אי אפשר לצייר את הגלות אפילו לבור ריק שאין בו מים, שאמנם מוכשר הוא לאיזה המשכת תועלת בידים חרוצות, כ"א תכונת הגלות הוא בור מלא נחשים ועקרבים, שלא יעלה על דעת האדם לאמר "פה אשב כי אויתיה" , לא יעלה על דעתו לומר כי בשנותו את מצבו הוא ויחושו לבור הזה, יהיה לו למקום שיוכל לומר: מצאתי מנוחה. אמנם זאת היא הקללה מעין ברכה "ובגויים ההם לא תרגיע", למען יהיו תמיד עיני כל ישראל נשואות להר הקודש ולארץ חמדה, למען דעת שלעולם לא תהיה הגלות מקום מוכשר למרבץ צאן יוסף, כי היא בור מלא נחשים ועקרבים, שאין דרך להתיחש אליו באופן בלתי מרגיז ומכאיב.

ועל כן זאת בקשת הפייטן:

אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ אֵל נוֹרָא
תִּפְקֹד גֶּפֶן שֶׁהָעַמִּים זֵרוּהָ אֵל נוֹרָא

שַׁוְעָתָהּ תְּקַבֵּל אֵל שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
וּתְחַדֵּשׁ שַׁחְרוּתָהּ לָעַד וּלְעוֹלָמִים

 

נושאים:
גלות – וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת
צעקה – צעק ולא נענה

אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ אֵל נוֹרָא
תִּפְקֹד גֶּפֶן שֶׁהָעַמִּים זֵרוּהָ אֵל נוֹרָא

 

 

תהילים ל ט
אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן.

עקב | דברים ז כא
לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.

הפטרת אחרי מות | יחזקאל כב טו
וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת...

מלכים ב יז יא: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
ירמיהו נב כז-כח: ... וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ׃ זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר ...
מלכים ב כה יא: ...וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים.
תהילים פ טו: אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.

שַׁוְעָתָהּ תְּקַבֵּל אֵל שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
וּתְחַדֵּשׁ שַׁחְרוּתָהּ לָעַד וּלְעוֹלָמִים
הַלְעוֹלָם תִּזְנַח עַמְּךָ נֶאֱנָח
צוֹעֵק מִבּוֹר לֹא מָצָא עֶזְרָה אֵל נוֹרָא

אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ אֵל נוֹרָא…

שמות | שמות ב כג
וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.

רבנו בחיי: כי אף על פי שהגיע הקץ כבר, לא היו ראוים לגאולה. אלא מרוב שצעקו אל ה' מן העבודה קבל תפלתם... ללמדך שאין תפלתו של אדם שלמה כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק, שהיא יותר מקובלת והיא העולה לפניו יתברך... ואפשר לומר כי הפרשה הזאת היא רמז לגאולתנו זאת העתידה שהיא תלויה בתשובה ובתפלה כי כן בגאולת מצרים חזרו בתשובה והתפללו אל ה' העונה בעת צרה, ונתקבלה תפלתם ובא להם הגואל מיד, ועל כן סמך לו ומשה [היה רעה] (וההתגלות בסנה) לרמוז כי ביאת הגואל תלויה בתשובה ובתפלה.

בבלי ראש השנה יח א: רַבִּי יִצְחָק אָמַר: יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קוֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין.

קרח | תהילים מד כד
לַמְנַצֵּחַ  לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל... עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.

תהילים עז ח: הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד.

וישב | בראשית לז כד
וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם.

מקץ | בראשית מב כא
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.

רמב"ן: ...והכתוב לא סיפר זה שם (בפרק לז) או מפני שהדבר ידוע בטבע כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו וישביעם בחיי אביהם ויעשה כל אשר יוכל להציל נפשו ממות. או שירצה הכתוב לקצר בסורחנם. או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים בו במקום אחר.

זמירון: המשורר מדמה את עם ישראל ליוסף הקורא לעזרה מתוך הבור ויחד עם הציטוטים מתהילים מ"ד וע"ז - מובעת טרוניה חריפה כלפי שמיא.

 

לְחַם אֶת הָאוֹיֵב כִּי יָדוֹ גָבְרָה
אָכַל אֶת פִּרְיָהּ וְעוֹד יָדוֹ לֹא קָצְרָה
שְׁלַח בּוֹ חֵמָה זַעַם וּנְקָמָה
יֹאמְרוּ הָעַמִּים שִׁמְךָ נִקְרָא אֵל נוֹרָא

אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ אֵל נוֹרָא…

שופטים | דברים כ א
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ...

כי תצא | דברים כא י
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ...

בשלח | שמות יז יא
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק.

משנה מסכת ראש השנה כט א: ...וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים.

כי תבא | דברים כח מט-נא
יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק ... וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ...

כי תבא | דברים כח י
וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.

זמירון: המשורר חי בתקופת קום המדינה ואפשר שכוונתו כאן למלחמות ישראל הצעירה.

מָרוֹם זְכָר נָא בְּרִית אִישׁ חֲלוֹם חָלַם
הַרְבֵּה אֶת זַרְעוֹ וְתֶן לוֹ שְׁלוֹם עוֹלָם
נָא רְצֵה גִזְעוֹ וְחֹן אֶת זַרְעוֹ
עַד מָתַי יִהְיֶה שֶׂה פְזוּרָה אֵל נוֹרָא

אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ אֵל נוֹרָא…

ויצא | בראשית כח י-יב
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה... וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.

שמות | שמות ב כד
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.

בחקתי | ויקרא כו מב
וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת־בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת־בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.

פנחס | במדבר כה יב-יג
לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת־בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם...

ירמיהו נ יז
שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ...

הֵידָד יִהְיֶה ‏יוֹם בּוֹ מִקְדָּשְׁךָ יִתְכּוֹנַן
יָרֹנּוּ כֻלָּם כִּי שָׁכַן בּוֹ הֶעָנָן
וְשִׁיר וּמִזְמוֹר לְפָנָיו נִגְמוֹר
כִּי יָדְךָ עַל הָעוֹלָם גָּבְרָה אֵל נוֹרָא

אֵלֶיךָ אֶקְרָא יָהּ אֵל נוֹרָא…

ישעיהו טז י: וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן־הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא־יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא־יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי.

זמירון: הפייטן מצפה ליום בו תתהפך לטובה נבואת החורבן של ישעיהו, הֵידָד יִהְיֶה ‏...ויָרֹנּוּ כֻלָּם!  

פקודי | שמות מ לה
וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

שמיני | ויקרא ט כג-כד
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת־הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד־ה' אֶל־כָּל־הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם.