האתר בבניה

אוחיל יום יום

פיוט השבת לפרשת מסעי

הפיוט של ר' דוד חסין מגדולי פייטני מרוקו מתקשר ברובד השטחי לפרשת מסעי בשל האיזכור של ים כנרת בתיאור גבולותיה של ארץ ישראל. אבל ברובד עמוק יותר, השיר הוא תגובה של המשורר לבשורות על חידוש היישוב היהודי בטבריה בימי חייו (1740), הוא מביט משתאה ומקווה שהנה מתחילה הגאולה ומבקש במילותיו של משה אעברה נא ואראה! ובכך הוא מתאר את מסעי בני ישראל הממשיכים עד ימיו (ועד ימינו). מסע ארוך שהחל ביציאת מצרים והנדודים במדבר. כניסה לארץ, גלות ראשונה ושיבה, גלות שניה, ואולי התחלה צנועה של שיבה בימיו. התלמוד מתאר את מסעות גלות השכינה הקודמת בזמן לגלות ישראל:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, מִקְּרָאֵי (בבית ראשון ורמוז בפסוקים) …מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לְמִפְתָּן, וּמִמִּפְתָּן לְחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְמִזְבֵּחַ, וּמִמִּזְבֵּחַ לְגַג, וּמִגַּג לְחוֹמָה, וּמֵחוֹמָה לָעִיר, וּמֵעִיר לְהַר, וּמֵהַר לְמִדְבָּר, וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי״.

.. וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין, מִגְּמָרָא (בבית שני) …מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית לַחֲנוּת וּמֵחֲנוּת לִירוּשָׁלַיִם וּמִירוּשָׁלַיִם לְיַבְנֶה וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא וּמֵאוּשָׁא לְיַבְנֶה וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא וּמֵאוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם וּמִשְּׁפַרְעָם לְבֵית שְׁעָרִים וּמִבֵּית שְׁעָרִים לְצִפּוֹרִי וּמִצִּפּוֹרִי לִטְבֶרְיָא וּטְבֶרְיָא עֲמוּקָּה מִכּוּלָּן … וּמִשָּׁם עֲתִידִין לִיגָּאֵל שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי״. (בבלי ראש השנה לא א)

הפיוט מתאר את טבריה וסביבתה ומתמקד בעיקר בצדיקים הקבורים בה, אך רק כהכנה לעיקר השיר שהוא שיר הלל ושבח לר' חיים אבולעפיה מְחַדֵּשׁ היישוב היהודי בטבריה בשנת 1740 (ראה הרחבה בהמשך). כאן אנו נחשפים לגורל המצער של פיוטים הנחתכים על ידי עורכי הזמירונים כמו גם על ידי השרים, המתעייפים ומסתפקים רק בבתי השיר הראשונים. בלא מעט זמירונים מסתיים השיר בבית המתאר את קברו של הרמב"ם, כביכול: 'עד כאן תיאור גדולי ישראל הידועים, אך מי שמע על אבולעפיה?'

ראוי הפיוט לתפוס את מקומו הנכון – לא כפיוט המתאר את ארץ ישראל כמקום להיקבר בו – אלא כפיוט המתאר את רציפות הקשר לארץ וניסיונות החזרה אליה הרבה לפני מה שנחשב כתחילת ההתיישבות ב-1882. ממש הגשמת דברי ר' יוחנן על טבריה: וּמִשָּׁם עֲתִידִין לִיגָּאֵל! 

נושאים:
מעלת העיר טבריה שבשנת 1740 חודש בה היישוב היהודי.
מבשרי הציונות והתיישבות בארץ לפני ה"עליה הראשונה".
קברי הצדיקים הקבורים בטבריה ושבחם.

 

אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה
אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה

זמירון
במקרה או שלא יש דמיון ל"התקווה" (שנכתב מאה שנה מאוחר יותר ב- 1878):
אוחיל יום יום =עוד לא אבדה תקוותינו,
תמיד עיני צופיה =עין לציון צופיה.

וכן בית פחות מוכר בשיר "התקווה":
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת

וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת

שבת חזון | איכה ג כא-כב
זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל. חַסְדֵי ה' כִּי לֹא־תָמְנוּ כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמָיו.

חיי שרה | בראשית כד כא
וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא.

הפטרת שופטים | ישעיהו נב ח
קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.

ואתחנן | דברים ג כה
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה...

קול התור פרק א: ...עפ״י רבנו ר׳ אליהו (הגר"א) כל העקבות דאתחלתא: קבוץ גליות וישוב ארץ הקודש, כלליהם ופרטיהם עד הקץ האחרון הם בתפקידו של משיח הראשון - משיח בן יוסף, ובאים מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין באתערותא דלתתא, בדרך טבעית, כמו בימי בית שני בימי כורש, ואח״כ תושלם הגאולה במדת החסד מסטרא דימינא משיח בן דוד.

קול התור פרק ד: ומעשה ידינו יכונן ה׳ עלינו לאיחוד תרי משיחיא ...עפ״י הפסוקים עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון וכו׳: קיבוץ גלויות, בנין ירושלים, ביעור רוח הטומאה מן הארץ וקיום מצותיה, גאולת האמת בהקמת אנשי אמנה, גלוי רזי התורה ...

נָעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ גַּם טוֹבָה רְאִיָּתָהּ
יָם כִּנֶּרֶת חוֹמָתָהּ שָׁמָּה הָעִיר בְּנוּיָה

אֶעְבְּרָה נָא...

 

יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם נָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם
בְּתוֹכָהּ קְבוּרָתָם כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה

שבת זכור

בבלי מגילה ה ב עם פירוש שטיינזלץ
חִזְקִיָּה קָרֵי בִּטְבֶרְיָא בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר, [היה קורא את המגילה בטבריה בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר], מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי [שמסופק היה לו אם] מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הִיא אִי לָא. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ מִלְּתָא דִטְבֶרְיָא? וְהָכְתִיב: (יהושע יט, לה) וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת וְקַיְימָא לַן רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא! הַיְינוּ טַעְמָא דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּחַד גִּיסָא שׁוּרָא דְיַמָּא הֲוָת. [שצד אחד של טבריה איננו בנוי חומה, אלא חומה של הים היה],
אִי הָכִי, אַמַּאי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וַדַּאי לָאו חוֹמָה הִיא! דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה״ (בהר | ויקרא כה ל) - וְלֹא שׁוּר אִיגַּר. ״סָבִיב״ - פְּרָט לִטְבֶרְיָא שֶׁיַּמָּהּ חוֹמָתָהּ. [ומשיבים:] לְעִנְיַן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לָא מְסַפְּקָא לֵיהּ. כִּי קָא מְסַפְּקָא לֵיהּ לְעִנְיַן מִקְרָא מְגִילָּה.

בבלי מגילה ו א
רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא, ...וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת? שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּהּ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: רַקַּת שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (רָבָא) אָמַר: רַקַּת שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא? שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּיתָהּ.

בבלי סנהדרין לז א
ריש לקיש אמר מהכא (שיר השירים ו, ז) כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ אפילו ריקנין שבך מלאין מצות כרמון

מסעי | במדבר לד יא
וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.

דֶּרֶךְ הָהָר יִתְבּוֹנָן קֶבֶר רַבָּן יוֹחָנָן
בֵּן זַכַּאי שָׁם יִתְלוֹנָן יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה

 

וַחֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים צַדִּיקִים וַחֲסִידִים
מִזָּהָב נֶחֱמָדִים מוֹנֶה שְׁבָחָן הָיָה

 

דִּמָּה אֶחָד לְבוֹר סִיד טִפָּה אַחַת לֹא יַפְסִיד
וְלַחֲבֵרוֹ קָרָא חָסִיד וְחַד דְּחִיל חוֹבַיָּא

 

בָּם חָכָם בְּעֹז גִּבֵּר כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר
אַשְׁרֵי יָלְדָה עַל מַשְׁבֵּר אֶת בְּנוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה

מסכת אבות ב ח
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

דְּחִיל חוֹבַיָּא = יְרֵא חֵטְא

רֹאשׁ הָהָר שָׁם מַצֵּבָה קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא
עִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּ-- עָה אֶלֶף תַּלְמִידַיָּא

 

אַשְׁרֵי הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו לִרְאוֹת שָׁם נֶגֶד פָּנָיו
רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה

מסעות ר' משה ירושלמי | ע' 440 שנת 1769 בתוך מסעות ארץ ישראל אברהם יערי
דרומית לטבריא קבור הרמב״ם בתוך גן. לא רחוק ממנו קבור אביו ר׳ מימון, ולא הרחק משם בית מדרש בו קבורים ר' אמי ור׳ אסי ורב זירא ורבי יוחנן בן זכאי ורב המנונא סבא ועוד עשרה גאונים. מול המקום הזה הר גבוה, ובמורד ההר מערה, בה נקברו ר׳ חייא ובניו יהודא וחזקיה ורב הונא ריש גלותא. על ראש ההר קבור ר׳ עקיבא ועליו בנוי ציון. ומסביב לו על ההר קבורים כ״ד אלף תלמידי ר׳ עקיבא שמתו בין פסח לשבועות. לצד צפון בית החיים, ולא הרחק ממנו קבור ר׳ מאיר תלמידו של אלישע. ממולו על ראש ההר מערה, בה קבור רב כהנא ותלמידיו... בטבריא קבור גם בעל ספר שני לוחות הברית. למאמר המלא
 אתר hebrewbooks הוכנס ע"י חיים

הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל
רַבִּי מֵאִיר הוּא בַּעַל אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא

 

רַבִּי יוֹחָנָן חָנָה שָׁם יַחַד עִם רַב הוּנָא
וְעִמָּהֶם רַב כָּהֲנָא וְגַם רַבִּי יִרְמִיָּה

 

נִקְבַּר בְּתוֹכָהּ טָמוּן רַבִּי מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן
הוּא מְפָרֵשׁ דַּת אָמוֹן וְרַב עַל כָּל חַכִּימַיָּא

בַּעַל אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא = בעל ניסים ונפלאות

דניאל ג לב
אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עִלָּאָה שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה.

מסע משה ויהודית מונטיפיורי 1839 | בתוך מסעות ארץ ישראל אברהם יערי
"ונפנה [מר' ירמיה] עוד לצד מורד ההר, ושם ציון רבי מאיר בעל הנס הנזכר בגמרא [עבודה זרה יח, א], אשר שמע ה' ויעשה רצונו תמיד באמרו 'אלהא דמאיר ענינא'. גם הערביים יכבדו מאד את קברי הצדיקים האלה".
 אתר hebrewbooks הוכנס ע"י חיים

בְּרָם זָכוּר לְטוֹבָה הָרַב נֵיהוּ רַבָּא
עֵץ חַיִּים שַׂר הַצָּבָא מִמִּשְׁפַּחַת אַבּוּלְעַפְיָא

משלי יא ל
פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם.

זמירון: המשורר משתמש בביטוי עץ חיים לשבחו של ר' חיים אבולעפיה בעל הספר עץ חיים על התורה שחידש את הישוב היהודי בטבריה (בימי חייו של המשורר ר' דוד חסין).

ויקיפדיה | ערך חיים אבולעפיא
חידוש היישוב העברי בטבריה עשה רושם רב בגולה, ורבים ראו בכך סימן לגאולה הקרובה. גם רבי חיים אבולעפיה האמין שחידוש היישוב היהודי בגליל הוא פתח לימות המשיח, וגאולת העם היהודי כולו. לפיכך בתקופתו התגברה העלייה לארץ. ב-27 במרץ 1742 ביקר גם ר' חיים בן עטר את ר' חיים אבולעפיה בטבריה. לערך המלא

וכך כתוב על שלט בבית הכנסת עץ החיים שהקים:

ויקיפדיה | ערך חיים אבולעפיא
בית המדרש הספרדי העתיק
עץ חיים אבולעפייה זיע"א
ע"ש הרב הגדול הצדיק המופלא מופת הדור והדרו
המייסד והבונה את טבריה עיה"ק בשנת הת"ק (1740)
מורנו ורבנו החכם השלם המלומד בנסים
רבינו חיים אבולעפייה זצוק"ל זיע"א
נולד בחברון עיה"ק בשנת הת"כ (1660)
נלב"ע בטבריה עיה"ק ו' בניסן התק"ד (1744)
והוא משבט יהודה מזרע המלוכה
והוא השיב את תהלת ישראל לטבריה עיה"ק
לערך המלא

נֵזֶר קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ אֵלָיו גּוֹיִים יִדְרוֹשׁוּ
מִפִּיו תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִצַּפְרָא וְעַד פַּנְיָא

תצווה | שמות כט ו
וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת.

צו | ויקרא ח ט
וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשֶׂם עַל הַמִּצְנֶפֶת אֶל מוּל פָּנָיו אֵת צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ...

ישעיהו יא י
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד.

מסעות ר' משה ירושלמי | ע' 438 - 440 שנת 1769 בתוך מסעות ארץ ישראל אברהם יערי
טבריא הוא מקום מוקף חומה, בעמק על חוף ים כנרת. משלשה צדדים מוקף המקום חומה ובצד הרביעי ים כנרת מקיף אותו. במשך זמן רב לא ישבו יהודים בטבריא, ואז היו בא׳׳י רק שלש קהילות והסימן היה יח״ץ, דהיינו: ירושלים, חברון וצפת. אבל זה לא כבר חלם שר טבריא שלשה לילות רצופים, שעליו להושיב יהודים בטבריא... ושלחו לכל ערי מדינת תוגרמא: כל מי שרוצה לעלות לטבריא ולהתישב בטבריא אל יירא, כי יעמדו לימינו ויעזרו לו. ובימים ההם חי החכם הגדול והמקובל ר׳ חיים אבולעפייא... משהגיעו האגרות לאיזמיר, התכונן הרב הנ"ל עד מהרה לדרך הוא ואשתו ובניו ולקח אתו עשרה תלמידים וספר תורה ועלה לטבריא תוב״ב. בידו אגרת המלצה מאת הוזיר הגדול, הוא המשנה למלך בקושטא, אל שר טבריא, ובה נאמר, שחכם מאין כמוהו יבוא אליו ולא נמצא כמוהו בכל ארץ תוגרמה כי גם הישמעאלים והערבים נוהגים כבוד בחכם בידעם שהוא גדול הדור והם יראים מפניו ומכבדים אותו כבוד רב. ...והשר ציווה לבנות בתים ליהודים ובית כנסת ובית מדרש, הכל כרצון הרב. ...וכשנודע דבר עליתו של הרב ר׳ חיים אבולעפייא לטבריא הלכו אחרים בעקבותיו לטבריא, והיום נמצאים שם יותר ממאה וחמישים בעלי בתים. למאמר המלא  אתר hebrewbooks הוכנס ע"י חיים

חֲסִין יָהּ אֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא
בְּהֶבֶל רוּחַ פִּיהוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ

תהילים פט ט
ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.

הפטרת וירא | מלכים ב ד ט
וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד.

שבת חול המועד פסח | שיר השירים ח ו
... רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.

חִדֵּשׁ הָעִיר שִׁכְלְלָהּ חוֹמָתָהּ וְגַם חֵילָהּ
בֵּית מִדְרָשׁוֹ כִּלְכְּלָהּ כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הָיָה

בבלי ראש השנה לא א
...אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה ...וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין ...מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית לַחֲנוּת וּמֵחֲנוּת לִירוּשָׁלַיִם וּמִירוּשָׁלַיִם לְיַבְנֶה וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא וּמֵאוּשָׁא לְיַבְנֶה וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא וּמֵאוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם וּמִשְּׁפַרְעָם לְבֵית שְׁעָרִים וּמִבֵּית שְׁעָרִים לְצִפּוֹרִי וּמִצִּפּוֹרִי לִטְבֶרְיָא וּטְבֶרְיָא עֲמוּקָּה מִכּוּלָּן ...שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה כו, ה) כִּי הֵשַׁח יוֹשְׁבֵי מָרוֹם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּמִשָּׁם עֲתִידִין לִיגָּאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (הפטרת שפטים | ישעיה נב, ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי.

זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִחְיֶה בְּקִנְיַן הַגּוּף יִהְיֶה
בִּרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תִּהְיֶה קַלָּה וְגַם בְּזוּיָה

בבלי ברכות ז א
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: פַּעַם אַחַת, נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי אַכְתְּרִיאֵל יָהּ ה׳ צְבָאוֹת, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי: ״יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי!״ אָמַרְתִּי לוֹ: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין״. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ. וְקָמַשְׁמַע לַן, שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.

קוֹל זִמְרַת רְנָנַי אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹנַי
יִהְיוּ לִפְנֵי ה' כְּמוֹ סֹלֶת נְקִיָּה

אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה