שבת חוה"מ פסח | שיר השירים ה י
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה׃

שיר השירים רבה ה ט : דודי צח ואדום. ישראל אומרים להם [לאומות העולם] דודי צח ואדום, צח לי בארץ מצרים ואדום למצרים, צח לי בים ואדום להם בים

תורה תמימה: מפרש צח מעניין מדת הטוב והחסד ואדום מעניין מדת הדין, ואמר צח לי בים כמו שנאמר: (בשלח | שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, ואדום להם בים, כלומר למצרים, כמו שנאמר (שמות יד כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים.

שיר השירים ד ג
כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃

בבלי ברכות נז, א: מַאי רַקָּתֵךְ — אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ, מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן.

הפטרת וירא | מלכים ב ד כה-כו
וַיֹּאמֶר [אלישע] אֶל־גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז עַתָּה רוּץ־נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר־לָהּ הֲשָׁלוֹם לָךְ הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם׃

שמואל א טז יג
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ־ה' אֶל־דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה...

שמואל ב יב כו-כט
וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת־עִיר הַמְּלוּכָה׃ וַיִּשְׁלַח יוֹאָב מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה גַּם־לָכַדְתִּי אֶת־עִיר הַמָּיִם׃ וְעַתָּה אֱסֹף אֶת־יֶתֶר הָעָם וַחֲנֵה עַל־הָעִיר וְלׇכְדָהּ פֶּן־אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת־הָעִיר וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ׃ וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת־כׇּל־הָעָם וַיֵּלֶךְ רַבָּתָה וַיִּלָּחֶם בָּהּ וַיִּלְכְּדָהּ׃

האזכור של המלחמה ברבת בני עמון דווקא, מתוך מלחמות דוד, זו שבמהלכה חטא דוד - קשה. ויתכן שהמשורר מבקש תשועה אף על פי שחטא ישראל כשם שנסלח לדוד (גילה שטאל).

ואולי ההסבר מורכב יותר ומפתיע! הארמזים שולחים אותנו לעיין בשני סיפורים בתנ"ך. המלחמה בעמון והסיפור על אלישע השולח את גיחזי עם מקלו להציל את בן השונמית. בשני הסיפורים מדובר בתשועה על ידי שליח ועלינו לדעת מי הוא המושיע האמיתי: גיחזי-אלישע-הקב"ה / יואב-דוד-הקב"ה. וכן בגאולה - הרבה שלוחים יש למקום- ואנו מודים לקב"ה ומכירים גם כשהגאולה באה בדרך הטבע, מי הוא העומד מאחורי האירועים והניסים.

שבת חוה"מ פסח | שיר השירים ה ב-ז
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי ...פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃

דברים | דברים ג יא
כִּי רַק־עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אׇרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רׇחְבָּהּ בְּאַמַּת־אִישׁ׃

שיר השירים א טו
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃

שיר השירים רבה ב טז א
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאי, הוּא זִמְּרַנִּי וַאֲנִי זִמַּרְתִּיו, הוּא קִלְסַנִּי וַאֲנִי קִלַּסְתִּיו, הוּא קְרָאַנִי (שיר השירים ה, ב): אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לֵיהּ (שיר השירים ה, טז): זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי. הוּא אָמַר לִי (שיר השירים ד, א): הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ (שיר השירים א, טז): הִנְךָ יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים.

מדרש תנחומא תצוה ה א: וְאַתָּה תְּצַוֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: ...כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. רְאֵה מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ. הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה.

שיר השירים רבה א טו א: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת, הִנָּךְ יָפָה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה... הִנָּךְ יָפָה בִּתְפִלָּה, הִנָּךְ יָפָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, הִנָּךְ יָפָה בִּמְזוּזָה, הִנָּךְ יָפָה בִּתְפִלִּין, הִנָּךְ יָפָה בְּסֻכָּה, הִנָּךְ יָפָה בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג, הִנָּךְ יָפָה בִּתְשׁוּבָה, הִנָּךְ יָפָה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַבָּא.

תצווה | שמות כח לד-לה
פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב׃ וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת׃

אבארבנאל:... ולפי שהכהן הגדול היה מכפר ומתפלל בעד האומה ומגיד עתידותיה באורים והתומים צווה שילבש מעיל ויהיו בשוליו פעמון זהב ורימון. ואמר ונשמע קולו בבואו אל הקדש וגו' שהוא רמז להגדתו ולתפלתו.

פקודי | שמות לט כו
פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב...

שבת חוה"מ פסח | שיר השירים ח ד
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם מַה־תָּעִירוּ  וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃

ראה הרחבה ב'על הפיוט' והתייחסות לנוסח שהשתרש: : עַתָּהּ וְעָלַיִךְ במקום עִתָּהּ וְעָלַיִךְ.

הפטרת כי תבא | ישעיהו ס כב
הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׃

רד"ק:... ויש לפרש כשיגיע עתה אחישנה, לגמרה מהרה כי לא יארך זמן מעת החל הישועה עד כלותה

רש"י על שמות יב מא: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. מַגִּיד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ לֹא עִכְּבָן הַמָּקוֹם כְּהֶרֶף עַיִן...

בבלי סנהדרין צח א אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב בעִתה, וכתיב, אחישנה! זכו - אחישנה, לא זכו - בעִתה.

מדרש תנחומא פרשת כי תבוא ד א
בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר (כי תבא דברים כח ג), זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנִּקְרֵאת עִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי (איכה ב, טו).... וְאֵימָתַי מַרְאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הַבְּרָכָה הַזֹּאת. כְּשֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם וְיַחְזִיר הַגָּלֻיּוֹת לְתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם (תהלים קלג, ג). בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.