האתר בבניה

אל מאד נעלה

פיוט השבת לפרשת וארא
הפיוט פותח בכמיהה לימי משה ואהרן המובילים את העם מגלות לגאולה והקמת המשכן, ומסיים בברכה לחתן וכלה המקימים בית בישראל. הפיוט מתאים לפרשות של תחילת ספר שמות, בהם אנו מתוודעים לראשונה למשה ואהרן ולשליחותם. כמו כן אנו שומעים על נישואי עמרם עם יוכבד, משה עם ציפורה, ואהרן עם אלישבע. בכולם מוזכרת גם האישה בשמה וייחוסה. הפיוט ממשיך בדימוי הקשר בין הקב"ה לישראל לקשר בין חתן וכלה ובין מלך למלכה:
שמות | שמות ב א
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת־בַּת־לֵוִי.
וארא | שמות ו כ
וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת־יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־מֹשֶׁה…
שמות | שמות ב כא
וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת־צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.
וארא | שמות ו כג
וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה…

רבנו בחיי: הודיענו הכתוב הזה כי התערבה משפחת הכהונה עם משפחת המלכות היא אלישבע אחות נחשון הנשיא הגדול שבישראל…

אֵל מְאֹד נַעֲלָה אֲקַדֵּם פָּנָיו.
בְּשִׁירָה וּתְהִלָּה, אָבֹא לִמְעוֹנָיו.
כִּימֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן . יוֹבִילֵנִי לְמִשְׁכְּנוֹתָיו.

הפטרת בלק | מיכה ו ד-ו
כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם׃ ...בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם...

תהילים צה א-ב
לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.

וארא | שמות ו כז-כח
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃ הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

תרומה | שמות כה ח
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

(קרח) | תהילים מב א – מג ג
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי־קֹרַח׃ ...שְׁלַח־אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קׇדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ.

תהילים קלב א-ה
זְכוֹר־ה' לְדָוִד...  אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' ...  אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי...  עַד־אֶמְצָא מָקוֹם לַה'  מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

פקודי | שמות מ יז
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן.

מדרש תנחומא פקודי, ב
‎אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' אָהַבְתִי מְעוֹן בֵּיתֶךָ (תהלים כו, ח), זֶה הַהֵיכָל שֶׁהוּא מְכֻוָּן בִּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהַהֵיכָל שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הֵיכָל שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז).

הפטרת פקודי | מלכים א ח יב-יג
אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל. בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים.

לוֹ שַׁוְעָתִי תַּעַל, וְיִשְׁמַע קוֹלִי.
וְיִסְלַח לִי מַעַל, וְיַעֲזוֹר לִי.
יַאֲזֵן לְאִמְרֵי פִּי. וְאַל יִפֶן לְמַעֲלָלִי.

שמות | שמות ב כג-כד
וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמׇת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.

וארא | שמות ו ה-ח
וְגַם  אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי. ...וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'.

כי תשא | שמות לד ט
וַיֹּאמֶר אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ־נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.

שלח | במדבר יד יט-כ
סְלַח־נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד־הֵנָּה. וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.

האזינו | דברים לב א
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי.

עקב | דברים ט כז
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל־תֵּפֶן אֶל־קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל־רִשְׁעוֹ וְאֶל־חַטָּאתוֹ.

יָהּ הָרֵם לְחָתָן, וְכַלָּתוֹ.
בִּזְכוּת אָב הָאֵיתָן , וְצִדְקָתוֹ.
וְתִמְלֹךְ הַמַּלְכָּה רָחֵל. כִּשְׁלֹמֹה בְּמַלְכוּתוֹ:

בבלי בבא בתרא טו א
אמר רב: איתן האזרחי זה הוא אברהם כתיב הכא  (תהלים פט א) איתן האזרחי וכתיב התם מי העיר ממזרח.

רמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים א הלכה ג
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו …עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו.

הפטרת מקץ | מלכים א ג  ו-ז
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה ... וְעַתָּה ה' אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת־עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא.

באר מים חיים בראשית פרשת וישב
כי הנה נודע ומבואר בשל"ה הקדוש אשר הגם שעיקר המלוכה היא ליהודה מלכות בית דוד שנאמר בו (תהלים פט, לז) זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. מכל מקום התחלת תיקון המלוכה מוכרח להיות מבניה של רחל כמו שאול קודם לדוד ומשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד.

זמירון
כפי הנראה השיר נכתב לכבוד חתן וכלה ששמותם רחל ושלמה.
נוהגים לשיר אותו בשבת חתן ולהחליף את השמות בשמות הזוג הטרי שרוצים לשמח.
ובדרך אגב יצר הפייטן מדרש שמות על מלכות רחל רמז למשיח בן יוסף שיבוא לפני שלמה רמז למשיח בן דוד.

פרקי דר' אליעזר טז
החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה מה המלך לובש בגדי כבוד כך החתן לובש בגדי כבוד מה המלך שמחה ומשתה לפניו כל הימים כך החתן שמחה ומשתה לפניו כל שבעת ימים מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו מה המלך פניו מאירות כאור החמה כך חתן פניו מאירות כאור החמה שנ' והוא כחתן יוצא מחופתו.

איכה רבה ה יט: אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר, וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה בְּלֹא כִּסֵּא, וְיֵשׁ מֶלֶךְ בְּלֹא מַטְרוֹנָה?
מתנות כהונה על איכה רבה: בלא מטרונה. ישראל הם מטרוניתא של הקב"ה שקדשם לו כאשה המתקדשת לחתן ליודעי חן יש בו סוד וה' יאיר עינינו בתורתו.

הרב אלי שיינפלד אתר צהר: חתן וכלה הם כמו מלך ומלכה, אבל כל זה בתנאי שהכלה תחשוב על החתן שלה כמלך, והוא יחשוב על כלתו כמלכה. ברגע שהוא יחשיב את עצמו כמלך ויצפה שאשתו תתייחס אליו בהתאם, והיא תחשיב את עצמה מלכה ולכן תצפה גם היא שבעלה יתייחס אליה כך, קיים סיכוי סביר שבמקום שמהחתונה יצמחו ברכה ואהבה, יהיו כאן רק צרה ותקלה. כך גם רומז לנו בלשונו העדינה הרמב"ם בהלכותיו: "חייב אדם לאהוב את אישתו כגופו ולכבדה יותר מגופו"