פיוט השבת לפרשת וישלח
ספר בראשית בכלל ופרשת וישלח בפרט מפרטים את תולדות נח, לוט, ישמעאל ועשיו –שמהם יתפתחו העמים השכנים לישראל והעמים שאל ארצותיהם יגלה ישראל. הפייטנים משתמשים בשמות הבנים כמיצגים של העמים הפוגעים בישראל תוך כדי מדרש שמות או משחקי מילים. למשל:
בפיוט 'האל העירה וראה':
אֵל חַי כַּמָּה שָׁמָּה שַׁמָּה יָנוּחַ \ גַּם יִתְעַדַּן חֶמְדָּן וּמְדָן עִם שׁוּחַ
כמה זמן עוד ינוח שמה בארץ ישראל שמה שהוא אחד מצאצאי עשיו. ויחד יתעדנו בארצנו חמדן שהוא מבני שעיר בארץ אדום עם מדן שהוא מבני קטורה. והם מיצגים את עשיו וישמעאל הנוצרים והמוסלמים.
הפיוט 'יחיד רם יערות חושף' משווה בין יחסי יצחק וישמעאל ליחסנו עם העמים מבני ישמעאל היושבים בארצנו וטוענים לבעלות עליה, ומבקש: גָרֵשׁ נָא אֶת בֶּן הָאָמָה.
וכן בפיוט יונה נשאתה מתוך שירי כנסת ישראל בגולה של ר' יהודה הלוי (פרוייקט בן יהודה):
וּבֶן דִּישָׁן וְדִישׁוֹן יַחֲלִיק לָהּ לָשׁוֹן;…
הֲלָנֶצַח תַּמָּה תְהִי גְלוּיַת צַמָּה?
בִּזָּה וְשַׁמָּה לְמִזָּה וְשַׁמָּה?…
וְאָהֳלִי בָמָה לְאָהֳלִיבָמָה
וְאָהֳלִיבָה, מַה-תְּיַחֵל עוֹד וְכַמָּה?
בפיוט 'רפא צירי' מכונה עם ישראל "עם בן הגבירה", ברוח דברי חז"ל המובאים על ידי הרמב"ן (בראשית יב ו):
אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת וכולם באים ללמד על העתיד כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו…
ועוד אומר הרמב"ן בתחילת פרשת וישלח:
נִכְתְּבָה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ כִּי הִצִּיל הקב"ה אֶת עַבְדּוֹ וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיַּצִּילֵהוּ. וּלְלַמְּדֵנוּ עוֹד שֶׁהוּא לֹא בָּטַח בְּצִדְקָתוֹ, וְהִשְׁתַּדֵּל בַּהַצָּלָה בְּכָל יְכָלְתּוֹ. וְיֵשׁ בָּהּ עוֹד רֶמֶז לְדוֹרוֹת, כִּי כָּל אֲשֶׁר אֵרַע לְאָבִינוּ עִם עֵשָׂו אָחִיו יֶאֱרַע לָנוּ תָּמִיד עִם בְּנֵי עֵשָׂו, וְרָאוּי לָנוּ לֶאֱחֹז בְּדַרְכּוֹ שֶׁל צַדִּיק, שֶׁנַּזְמִין עַצְמֵנוּ לִשְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁהִזְמִין הוּא אֶת עַצְמוֹ, לִתְפִלָּה וּלְדוֹרוֹן וּלְהַצָּלָה בְּדֶרֶךְ מִלְחָמָה לִבְרֹחַ וּלְהִנָּצֵל.
הפיוט מזכיר את שיר החידה של רשב"ג:
שכן אתי, עירם!
ואל תבוא עירם,
ואל תרכב עירם,
ואל תירא עירם.
וכמו בפיוט כאן, בכל שורה מקבלת המילה עירם מובן שונה: 1. עירם=ידיד (עירם מזכיר את 'אלוף עירם' ואלוף הוא מילה נרדפת לידיד) 2.עירם=העיר שלהם, 3. עירם=החמור שלהם, 4. עירם=צעקתם או הפחד שהם מטילים. ראה ההסבר המלא של אבי מורי אברהם שטאל בספרו שירת ישראל בספרד)
יַעְלָם שָׁבַנִי נֶעְלָם זְמַנִּי
מָתַי שָׁב אָנִי אֶל מוֹשַׁב עִירָם
וישלח | בראשית לו ה
וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת־יְעוּשׁ וְאֶת־יַעְלָם וְאֶת־קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ־לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃
זמירון
יעלם, המייצג בשיר את בני עשו, לקח את עם ישראל בשבי. זמן הגאולה, מתי ישוב ישראל לעירו=ארצו שהיא עתה עירם, אינו ידוע. המשורר בחר מתוך בני עשו ב-יעלם בשל הדמיון להעלם=הסתר. (בהרבה פיוטים בעקבות מדרשי חז"ל עשיו הוא אדום הוא רומי הוא הנצרות, אבל בפיוט נראה שהכוונה לכלל הגויים שישראל גולה בארצותיהם ולגוי השולט בארץ יהא אשר יהא. ר' ישראל נג'ארה נולד בדמשק וחי בה. עבר לצפת ושם הוציא לאור את ספר שיריו "זמירות ישראל" . בהמשך עבר לעזה ושימש כרב העיר.)
תהילים קז ד-ז
תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃... וַיִּצְעֲקוּ אֶל־ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃ וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָׁב׃
בראשית רבה צו א
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית מז, כח), לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה... מִפְּנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ.
והשווה לפיוט שער פתח דודי לרשב"ג:
הַקֵּץ אֲשֶׁר נֶחְתַּם / הוֹסִיף עֲלֵי מַכְאוֹב
עִירָם כאן במשמעות השטח של העיר ירושלים, שעכשיו הגויים יושבים בו. מתי אשוב אני ואבנה את עירי במקום שעכשיו בנויה עירם?
שׁוּר צוּר יִשְׂרָאֵל בִּנְךָ עֶבֶד אֶל
אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם
וישלח | בראשית לו מג
אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם׃
בראשית רבה פג ד: יוֹם שֶׁמָּלַךְ לוֹטְיָנוּס נִרְאָה לְרַבִּי אַמֵּי בַּחֲלוֹם הַיּוֹם מָלַךְ מַגְדִּיאֵל, אָמַר עוֹד מֶלֶךְ אֶחָד נִתְבַּקֵּשׁ לֶאֱדוֹם.
פרקי דר' אליעזר לח:...בִשְׂכַר שֶׁפִּנָּה [עֵשָׂו] אֶת כָּל כֵּלָיו בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב אָחִיו, נִתַּן לוֹ מֵאָה מְדִינוֹת מִשֵׂעִיר וְעַד מַגְדִּיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם, זֶה רוֹמִי.
זמירון
בנך עבד של אלופי אדום. בתחילה נשמע שהמשורר מכנה את ישראל עבד אל כלומר עבד ה', ואז בהיפוך משמעות מתברר שהוא עבד אל (מנוקד בסגול) אלוף מגדיאל ואלוף עירם, כלומר עבד ל-אלופי אדום!
עִירָם כאן במשמעות שם של אחד מאלופי אדום.
רְאֵה לְחוּצִים בְּיַד לוֹחֲצִים
יִהְיוּ נִקְבָּצִים מַהֵר אֶל עִירָם
ירמיהו מ טו
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה׃
זמירון
המשורר משתמש במילה נקבצים המופיעה בהקשר הטראגי של רצח גדליה וסוף השלטון היהודי לאחר חורבן בית ראשון.
עִירָם כאן במשמעות ירושלים עירם של ישראל!
אֵל צִיּוֹן הוֹשַׁע וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע
צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם
זכריה ט ט
גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃
עִירָם כאן במשמעות עַיִר ואולי העַיִר שלהם ואז רומז למדרש
פרקי דרבי אליעזר לא ד:
...הוא שרכב עליו אברהם, הוא החמור בן האתון שנבראת בין השמשות ... הוא החמור שרכב עליו משה בבאו למצרים...הוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו
בֶּן דָּוִד שְׁלַח אֵל טוֹב וְסַלָּח
אֶל עַם נֶאְלָח לִהְיוֹת מְזוֹרָם
איוב טו טז
אַף כִּי־נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ־שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה׃
מְזוֹרָם כאן במשמעות מרפא.
שלח לעם ישראל הנאלח=בזוי בגויים את בן דוד להיות להם למזור=מרפא כמו ב:
ירמיהו ל יג:
אֵין־דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ׃
מצודת ציון: למזור. ענין רפואת המכה ותקרא כן לפי שדרך לפזר על המכה סממנים לרפאותה כמו; לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ (ישעיה א) וגם המכה עצמה תקרא כן כמ״ש וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת-חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת-מְזֹרוֹ (הושע ה)
מֹשֶׁה אָז יָשִׁיר וְאָרְחִי יְיֵשִׁיר
אֵל דַּל וְעָשִׁיר יָסִיר מְזוֹרָם
בשלח | שמות טו א
אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'...
תנחומא (בובר)בשלח יג:...אז שר לא נאמר אלא אז ישיר, לעתיד לבא עתידין ישראל לומר שירה לה', והשירה נאה לה'.
(וכן השם משה משלים את האקרוסטיכון: ישראל בן משה)
מְזוֹרָם כאן במשמעות מכה.
אלקים יסיר המכה מהדל ומהעשיר כמו ב:
הפטרת וישלח | עובדיה א ז
...אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ...
מצודת דוד: ישימו מכה תחתיך
