פיוט השבת לפרשת לך לך
פיוט שהוא חלק מתיקון גשם לפי נוסח עדות המזרח. התיקון נאמר בבית הכנסת לפני תפילת מוסף של שמיני עצרת ומיד לאחריו מתחילים להזכיר בתפילה גבורות גשמים במילים משיב הרוח ומוריד הגשם בברכה השניה של תפילת עמידה. כשבועיים לאחר מכן – בז' בחשוון שחל תמיד בין פרשת נח לפרשת לך לך – מתחילים לשאול גשמים. האשכנזים במילים ותן טל ומטר לברכה בברכת השנים. ובעדות המזרח ברכת השנים כולה נאמרת בנוסח שונה:
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כָּל־מִינֵי תְּבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ… וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. … בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.
הפיוט מתאים לשבתות של תחילת החורף שהם גם השבתות המספרות על האבות המוזכרים בפיוט בהקשר עם מים. אפשר להמשיך ולשיר אותו בחורף ובמיוחד כשהגשם לא מגיע…(תרתי משמע?)
אֵל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמַיִם
יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם
כי תבא | כח א-יב
וְהָיָה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ ...וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה... יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר־אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יָדֶךָ
בבלי תענית ב א: אמר רבי יוחנן שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים מפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים מפתח של גשמים דכתיב יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו.
תהילים קמז ח-יח
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר ... יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃
בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה
בְּפַחֵי יָגוֹן כְּצִפּוֹר לְכוּדָה
בְּצִדְקַת אַב הָמוֹן הֵכִין סְעוּדָה
וְאָמַר יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם
משנה מסכת תענית פרק ג משנה ח
מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים ...התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן.
תברך עדה הלכודה ביגון
לך לך | בראשית יז ה וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׃
וירא | בראשית יח ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ׃ ד יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ׃ ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם…
ילקוט שמעוני תשס"ד חוקת: אמר הקב"ה [לאברהם] אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר ובארץ ולעתיד לבא, במדבר מנין, שנאמר אז ישיר ישראל [את השירה הזאת עלי באר ענו לה], בארץ מנין שנאמר ארץ נחלי מים וגו'. לעתיד לבא מנין שנאמר ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים.
גָּשֶׁם נְדָבוֹת מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה
תּוֹרִיד בַּצִּיָּה רַב עֲלִילִיָּה
בְּצִדְקַת נֶעֱקַד בְּהַר הַמֹּרִיָּה
וְשָׁב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמַּיִם
תהילים סח י
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ׃
תולדות | בראשית כו יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים...
דְּלֵה עַמְּךָ מִמְּהוּמָה וְהַצֵּל
וְרוּחַ קָדְשְׁךָ עָלָיו הַאֲצֵל
בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם מַקְלוֹת פִּצֵּל
בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּיִם
...הבקשה הכללית על ישראל, שעניינה פדות והצלה מן הצרים, נוצקה במטבע לשון הקשורה ל...תחום המים – דְּלֵה (איתי מרינברג אתר הפיוט והתפילה אמנות השיר הערה 3)
כי תבא | דברים כח כ
יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת־הַמְּאֵרָה אֶת־הַמְּהוּמָה וְאֶת־הַמִּגְעֶרֶת...
אבות ה ח: שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה... גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה
ברטנורה: רָעָב שֶׁל מְהוּמָה. מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת אֵין יְכוֹלִין לֶאֱסֹף הַתְּבוּאָה:
ויצא | בראשית ל לז-לח
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת׃ וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם...
הָאֵר פָּנִים עַל עַם דָּל בְּשַׁוְּעוֹ
נִלְכַּד בְּפִשְׁעוֹ וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ
בְּצִדְקַת עָנָו נָס מִפַּרְעֹה
וַיֵּשֶׁב עַל בְּאֵר הַמַּיִם
עקב | דברים יא יג-יז
וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם ...וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ ...הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף־ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם׃
שמות | שמות ב טו
וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׃
וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְּעוֹנִים
וּפֵרוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים
בְּצִדְקַת נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים
אַשֶׁר צֻוָּה עַל נִסּוּךְ הַמַּיִם
אחרי מות | ויקרא טז ג
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׃
ויקרא רבה כ ד: כֵּיצַד הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּצֵאתוֹ מִן הַקֹּדֶשׁ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוֹ גְשׁוּמָה שְׁחוּנָה וּטְלוּלָה שְׁנַת רָצוֹן שְׁנַת בְּרָכָה שְׁנַת זוֹל שְׁנַת שׂוֹבַע...
רמב"ם משנה תורה הלכות תמידים ומוספין י ו
כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג מְנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי.
ספרי במדבר קנ א: מנין לנסוך המים בחג? ר' עקיבא אומר: נאמר הביאו עומר בפסח – שתתברך לכם את התבואה, והביאו ביכורים בעצרת – כדי שיתברכו לכם פירות האילן; אף לנסוך המים בחג – כדי שיתברכו לכם גשמי שנה! ר' יהודה בן בתירה אומר: נאמר בשני ונסכיהם, ונאמר בששי ונסכיה, ונאמר בשביעי כמשפטם; מ"ם יו"ד מ"ם הרי מים, נמצינו למדים לנסוך המים מן התורה.
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יוֹצֵר מְאוֹרוֹת
וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת
בְּצִדְקַת מֶלֶךְ נְעִים זְמִירוֹת
אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם
שמואל ב כג א
וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל׃
שמואל ב כג, טו-טז
וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה'.
חַשְׁרַת מַיִם עַל יַבָּשָׁה
תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁה
בְּצִדְקַת לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָׁה
וְעַל יָדוֹ נִרְפְּאוּ הַמַּיִם
וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁה – תסיר את המחסום בפני הגשם, המדומה כאן לאבן הנתונה בראש הקשת, והמחזיקה את הקשת כולה.(אתר הפיוט והתפילה בפירוש לפיוט)
בבלי תענית ט ב
ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים אלא מה אני מקיים ואד יעלה מן הארץ מלמד שהעננים מתגברים ועולים לרקיע ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר ...ומנוקבות הן ככברה ובאות ומחשרות מים על גבי קרקע שנאמר (שמואל ב כב, יב) חשרת מים עבי שחקים.
לפי ר' יהושע ה"פקק"-המדומה לאבן הראשה נמצא בחלקו העליון של הענן-המדומה לנוד מים.
מלכים ב ב כ-כב
וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח ...וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה ... וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר׃
טַרְפֵּי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא
הָפֵק רְצוֹנִי חִזְקִי ואַמְצִי
בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא
מֵחַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מַיִם
עקב | דברים ח יא-טו
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ... הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ׃
בבית האחרון כבר אין המשורר נתלה בזכות אבות. בקשתו נכרכת כאן בטובתו של מוריד הגשם עצמו – 'למען מוציא מחלמיש למעינו מים'. זהו שיאו של הפיוט. לאחר המסלול שבו נזכרו הדמויות מן העבר, מתייחס המתפלל אל ה'אינטרס' של הקדוש ברוך הוא עצמו – אולי קידוש שמו, והוא פורט על זכרון הוצאת המים מן הסלע במדבר, כדימוי רב עוצמה ליכולתו של הבורא להעניק מים וברכה לעולם חרב. (אתר הפיוט והתפילה בתוך אודות )
