פיוט השבת לפרשת ויקהל
ויקהל | שמות לה א
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם…שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' …וְכׇל־חֲכַם־לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כׇּל־אֲשֶׁר צִוָּה ה'׃.. אֶת־הַמִּשְׁכָּן אֶת־אׇהֳלוֹ…
תרומה | שמות כה ח
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
סדר היום ואזהרות הקודש סעיף א, רבי אשר מסטאלין (בנו של רבי אהרן מקארלין מחבר הפיוט). בתוך בית אהרן (אתר ספריא):
כתיב ששת ימים תעשה מלאכה. היינו הל"ט מלאכות שממשכן גמרינן היינו שצריך לקדש עצמו להיות שוכן בקרבו ה'. כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי כו'
ר' אשר מסטאלין שם כ
יזהר לקבל ולכבד שבת בגודל הכנה דרבה ולטבול בכל ע"ש ולהוסיף מחול על הקודש ולמעט בדיבור בכל מה דאפשר ולקבל בשמחה יום הגדול והקדוש שנתן לנו ה' מתנה טובה ולהשתעשע באהבים באהבת היום ובאהבת התורה שניתנה בשבת ובאהבת ישראל שהם מיוחדים לשבת באהבת ריעים ודיבוק חברים מקשיבים לקול ה' ולקולות התורה שניתנה בהם. ויהיה מאחר לצאת מן השבת כמו שקשה עליו פרידתו מדבר הנאהב אצלו בכל מיני תאוה ואהבה ואחוה וחיבה יתירה נודעת לנו עם קדושו אשר נתן מנוחה לעמו ישראל וחיים עם העולם וה' אלקים חיים ולכולם חיים והם השומרים שבת וקוראים עונג ויזכו ויתענגו מטובו לשבוע ולשמוח בכל מיני שמחות ורב טוב לבית ישראל בשמחת השבת קודש לפתוח להם נועם ורצון לטהר לבם באמת ובאמונה לעבדו לכל ששה ימים ולהנחילו נחלת יעקב בחירו רצתה נפשו בנועם עליהם ידרשו שלומם וטובתם כל הימים להרבות ולהביא לימות המשיח:
תרומה | שמות כה כח
וְעָשִׂיתָ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וְנִשָּׂא־בָם אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
ויקהל | שמות לז טז
וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
רבי חיים מאיר מוויז'ניץ: זה"ב נוטריקון (ראשי תיבות) הבוחר בשירי זמרה. נש"א נוטריקון אכסוף נעם שבת. תצפה את השולחן בשיר אכסוף נעם שבת. תצפה את השולחן בשירות ותשבחות שעל ידם יתעוררו בך כיסופי נעם שבת. (בקובץ בית אהרן וישראל, באתר hebrewbooks)
זמירון: יה אכסוף הוא פיוט שאין בו – לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּהּ וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה … אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (עפ"י בבלי ברכות יז א) פיוט שהעונג והעדנה שבו כולם רוחניים – הידבקות בשבת בתורה ובקב"ה, ובניית משכן בלב.
וראו בהמשך קשר נוסף לפרשת ויקהל בפירוש בעל הטורים לענין תוספת שבת.
נושאים
• תוספת שבת
• ששת ימי השבוע מתברכים על ידי השבת
יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת
הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ
מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ
קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ
פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ.
יָהּ אֶכְסוֹף...
ויצא | בראשית לא ל
וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ...
(קרח) | תהילים פד ג
נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'...
שם משמואל ראה תרע"ה
והנה כתיב (ראה | דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה ובספרי כי אם אל המקום אשר יבחר ה"א מכל שבטיכם דרוש עפ"י נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומוצא ואח"כ יאמר לך נביא ...ונראה שהמציאה היא לעומת הדרישה. ובאשר לא נתעורר בדבר- בלתי אפשר היה שימצאו את המקום...
וכן הוא גם בשנה ובנפש. שלעומת הדרישה בכל לב ונפש לשבת ויום טוב- זוכין להתגלות הארה מהן. שאף כי בפשטות שבת ויום טוב הם לכל ישראל, מכל מקום נעם מתיקות עריבות קדושתם אינו מתגלה אלא כמסת הדרישה וההשתוקקות אליהם כל ימי החול, וההשגחה על עצמו שיהיה ראוי לקבל הזמן המקודש...
תהילים כז ד
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית־ה' כָּל־יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם־ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
פקודי | שמות לט מג
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה.
רש"י: אָמַר לָהֶם יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'...
הלקח והליבוב: ולכן במוצאי שבת קודש מתפללים 'ויהי נועם ה' עלינו', היינו זה הנועם שמתגלה בשבת, מה שזכינו לבקר בהיכלו ולחזות בנועם ה', מתפללים שיהיה נמשך לימי המעשה. (י-ה אכסוף הרב יוסף נווה / יזדי באתר ערוץ 7 - לאתר)
הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
כְּאַיָּל [נ"א: כְּמוֹ אַיָּל] תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם
כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת
הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת
לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר [סגורה] מֵהֶם
שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ
וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ
יָהּ אֶכְסוֹף...
תהילים מב א-ב (מבני קרח)
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח. כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.
זמירון: הפיוט מדבר על ישראל כשומרי ומצפים לקראת שבת ונפשם עורגת לקבלה... וביציאתה מאחרים לפרוש מן השבת.
וישב | בראשית לז יא
...וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר.
רש"י: הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא...
כי תשא | שמות לא טו-טז
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'... וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.
אורח חיים: עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, פֵּרוּשׁ מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְצַוּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשַּׁבָּת כִּדְבַר טוֹרַח לְצַד מְנִיעַת מְלֶאכֶת הָרָצוֹן וּמְצוֹא הַחֵפֶץ, אֶלָּא צְרִיכִין לִשְׂמוֹחַ בּוֹ בִּשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן וְחֵפֶץ בַּדָּבָר, וְתָמִיד יִהְיֶה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא. וְאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, לִשְׁלוֹל הַכַּוָּנָה כְּחֵפֶץ מִצְוַת הַשַּׁבָּת לְמַרְגּוֹעַ הַגּוּף וּלְעֹנֶג אֲשֶׁר יִתְעַנֵּג, אֶלָּא לְצַד עֲשִׂיַּת מִצְוַת הַשַּׁבָּת וְלֹא לְתַכְלִית הַמּוּרְגָּשׁוֹת.
ויקהל | שמות לה ב
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'.
בשלח | שמות טז כג
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה' מָחָר...
בעל הטורים: שבתון שבת קודש. הקדים שבתון לשבת ואח''כ קודש ובפרשת ויקהל הקדים קודש לשבת והיה לכם קודש שבת שבתון לה' לומר שמוסיפין מחול על הקודש בכניסתו וביציאתו שצריך שביתה קודם שבא עיקר הקדושה ולאחר שיצאה הקדושה.
פניני הלכה שבת ג ב: על ידי תוספת שבת אנו מראים בעצמנו שהשבת חביבה עלינו מאוד, עד שהננו יוצאים לקראתה כדי לקבלה לפני כניסתה, ומלווים אותה ביציאתה. כמו אורח יקר שיוצאים לקראתו בכניסתו ומלווים אותו מעט בצאתו לדרך.
הפטרת שבת החודש | יחזקאל מו א
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ.
זמירון: בניגוד לשער, המתואר כסגור ששה ימים מבקש המשורר שהקשר עם ה' לא יסגר בימות החול - בזכות קדושת השבת.
זוהר מתורגם שמות סג ב
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְבָּרֵךְ הָעוֹלָם מֵאוֹתוֹ יוֹם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי כָּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מִתְבָּרְכִים מִיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכָל יוֹם נוֹתֵן מֵאוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁקִּבֵּל מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁלּוֹ. (אתר תורת אמת)
בשלח | שמות טז כה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
אורח חיים: דקדק לומר בשדה לרמוז מאמר רבי שמעון בן יוחאי שאמר בזוהר (חלק ב' פח.) כי ביום שבת ירד המזון של כל ששת ימים למעלה ומאותו מזון יורד דבר יום ביומו, והוא אומרו לא תמצאוהו בשדה אבל למעלה בו ימצא אדרבה מזון לכל ו' ימים.
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים (עַל מִדּוֹתֶיךָ
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים) עַל עַם קָדְשֶׁךָ
לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן
לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ
(בְּיוֹם שַׁבָּת) עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ.
יָהּ אֶכְסוֹף...
תנא דבי אליהו יט
אבי שבשמים כתבת לנו על ידי יונה עבדך הנביא (שבת שובה הפטרת יום כיפור | יונה ד) ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה. כמו שאתה חסת על נינוה כן יתגוללו רחמיך עלינו.
בבלי ברכות ז א
תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין.
בראשית | בראשית ב י
וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.
זהר ויקהל רה א
...אֲבָל בְּשַׁבְּתָא נְטִירוּ אִשְׁתְּכַח לְעַמָּא קַדִּישָׁא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד עָאל שַׁבְּתָא, מְעַטֵּר לְכָל חַד וְחַד מִיִשְׂרָאֵל, וּבָעֵי דְּיִנְטְרוּן לֵיהּ לְהַאי עִטְרָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְעַטָּרוּ בֵּיהּ
תרגום: אֲבָל בְּשַׁבָּת הַשְּׁמִירָה מְצוּיָה לָעָם הַקָּדוֹשׁ, וּכְשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַטֵּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הָעֲטָרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ שֶׁהִתְעַטְּרוּ בָהּ. (הזהר המתורגם אתר תורת אמת)
בבלי ברכות יז א
מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַב: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּהּ וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה
אוצר מדרשים, אלפא ביתא דרבי עקיבא נוסחא א
...שבעת מתן תורה קרא הקב״ה לישראל ואמר להם בני! מקח טוב יש לי בעולם ואני נותן אותו לכם לעד לעולם אם תקבלו את תורתי ותשמרו את מצותי. משיבים ואומרים לפניו, ריבונו של עולם! איזהו מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך? משיב הקב״ה ואומר להם, זה העולם הבא. משיבים ישראל ואומרים, ריבונו של עולם, הראנו דוגמא של עולם הבא. משיב הקב״ה ואומר להם, זה שבת שהוא אחד מששים של עולם הבא שכולו שבת, שנאמר זכור את יום השבת. ומנין שעולם הבא כולו שבת? שנאמר מזמור שיר ליום השבת וגו׳ (תהילים צב א) - ליום שכולו שבת.
שבת שובה הפטרת יום כיפור | ישעיהו נח יג-יד
אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר׃ אָז תִּתְעַנַּג עַל־ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר׃
הַשַּׁבָּת נוֹעַם הַנְּשָׁמוֹת
וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת
לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ
שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ.
יָהּ אֶכְסוֹף...
שבת חול המועד פסח | שיר השירים ה ח
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם אִם־תִּמְצְאוּ אֶת־דּוֹדִי מַה־תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי
תהילים לו ח-ט
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם
בבלי סנהדרין ק א
אמר ר' תנחום בר' חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה משביעו לעולם הבא שנאמר (תהלים לו, ט) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם.